נציב הדורות הבאים – הבדלי גרסאות

יעודו של הנציב הוא יצירת "[[מרחב עתידי]]" והכללתו ב[[החקיקה בישראל|חקיקה]] וב[[חקיקת משנה|חקיקת המשנה]], על פי ה[[חוק]] הנציב מייעץ לכנסת ב-12 תחומים: [[איכות הסביבה]], [[משאב טבע|משאבי הטבע]], [[מדע]], [[פיתוח]], [[חינוך]], [[בריאות]], [[משק וכלכלה]], [[דמוגרפיה]], [[תכנון ובנייה]], [[איכות חיים]], [[טכנולוגיה]] ו[[משפטים]]. בנוסף לכך הנציב רשאי לפעול בכל תחום ש[[ועדת חוקה, חוק ומשפט]] של הכנסת קבעה שיש לו השפעה ניכרת על הדורות הבאים. בפועל, תפקיד הנציב הוא לעיין בחקיקה העומדת על הפרק, וכאשר החוק בעל עניין מיוחד ל"דורות הבאים", לצרף חוות דעת בנוגע להשפעתו הצפויה בעתיד. כמו כן נציב הדורות הבאים מגיש לכנסת דו"ח שנתי על פעולתיו.

* מסירת המידע תסכן את [[ביטחון המדינה]] או את יחסי החוץ שלה.

* מסירת המידע תסכן את [[שלום הציבור]].

===כשירות כהונה והגבלות===

נציב הדורות הבאים לכנסת נבחר מתוך רשימת מועמדים מומלצים שמגישה ועדה ציבורית, על ידי [[יושב ראש הכנסת]] , והחלטתו מובאת לאישור ועדת הכנסת. הוועדה הציבורית מורכבת משישה חברים: 3 [[חבר כנסת|חברי כנסת]] (יושב ראש [[ועדת הכנסת]], יושב ראש ה[[ועדה לענייני מחקר ופיתוחועדת מדעיהמדע וטכנולוגיוהטכנולוגיה]] של הכנסת, ויושב ראש ה[[ועדה לענייני ביקורת המדינה]] של הכנסת), ו-3 חברי [[סגל אקדמי]] המומחים באחד התחומים שנמצאים תחת אחריותו של הנציב. הנציב נבחר לכהונה בת 5 שנים. אין הגבלה בחוק למספר הכהונות שבהם אדם יכול לשמש כנציב הדורות הבאים לכנסת.