דובר (מקצוע) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
האיש והאגדה (שיחה | תרומות) מ ←עריכת ההקדמה: עריכה |
האיש והאגדה (שיחה | תרומות) מ עריכה |
||
שורה 1:
'''דובר''' (ב[[אנגלית]]: '''spokesperson''') הוא איש המופקד על ייצוג גוף ציבורי או פרטי או איש ציבור בפני ה[[תקשורת]]. הוא מעביר לתקשורת את מסרי הגוף או האיש המיוצג, והוא הכתובת לשאלות ולפניות מצד ה[[עיתונאי]]ם. הדובר מעורה בפעילות הגוף שהוא מייצג, ובה בעת הוא מכיר את עבודת העיתונות, ויודע לספק את דרישותיה ולעמוד לשירותה במהירות וביעילות. כל משרד ממשלתי, מפעל או ארגון גדול מעסיק דובר שבידיו מתרכז הקשר עם כלי התקשורת.
בעשורים האחרונים התפתח מקצוע היחצ"נות ([[יחסי ציבור]]), ולפעמים גם יחצ"נים משמשים דוברים. אבל מבחינה מקצועית יש להבחין בין השניים. היחצ"ן עוסק בייזום פעילות מגוונת, שאינה בהכרח תקשורתית (אם כי חלק ניכר בה הוא תקשורתי), בעוד הדובר מתרכז בעבודה מול התקשורת. כמו כן, היחצ"ן הוא בדרך כלל איש חיצוני, בעוד הדובר הוא חלק מהגוף שאותו הוא מייצג.
==
===כישוריו===
* היכרות מעמיקה של עבודת העיתונות. עליו להכיר את מפת התקשורת ואת חלוקת העבודה בתוכה, את קצב עבודתה ואת מה שמעניין אותה.
* יכולת ניסוח [[הודעה לעיתונות|הודעות לעיתונות]], בשפה
* חוש עיתונאי, שמאפשר לו לזהות סיפורים עיתונאיים ולהעריך את התייחסות התקשורת לאירועים.
* הכרה יסודית של הגוף המיוצג, מבנהו, אגפיו והתהליכים המתרחשים בו. מעורבות בתהליכי קבלת ההחלטות.
* אמינות וזמינות. מוכנות להגיב לכל פנייה במהירות וביעילות.
===פעילותו===
עבודת הדובר מתחילה בתהליכי קבלת ההחלטות. עליו להיות שותף לדיונים ולהצביע על ההיבטים התקשורתיים של החלטה או פעולה. עליו להציג לפני מקבלי ההחלטות את התגובה התקשורתית הצפויה ולאפשר להם להביאה בחשבון בשיקוליהם. דובר המייצג גוף מסוים צריך לקבוע קו הסברה ברור ולהנחות את עובדי הגוף כיצד להגיב לפניות תקשורתיות. בהרבה גופים מקובל שהעובדים אינה מתראיינים בלי אישור של הדובר, כדי לאפשר לדובר שליטה על התנהלות התקשורת מול הגוף. ב[[צה"ל]] ובמשרדי ה[[ממשלה]] אסור
הדובר קובע את אסטרטגיית
====ניהול משברים====▼
▲הדובר צריך לקבוע קו הסברה ברור ולהנחות את עובדי הגוף כיצד להגיב לפניות תקשורתיות. בהרבה גופים מקובל שהעובדים אינה מתראיינים בלי אישור של הדובר, כדי לאפשר לדובר שליטה על התנהלות התקשורת מול הגוף. ב[[צה"ל]] ובמשרדי ה[[ממשלה]] אסור באופן מוחלט לעובד לדבר עם עיתונאי שלא באמצעות הדובר.
▲הדובר קובע את אסטרטגיית הפרסום של האירועים המתרחשים בגוף שבו הוא עובד. הוא מחליט אילו פעילויות יתפרסמו וכיצד יתפרסמו. הוא מוציא את ההודעות לעיתונות, אם בתפוצה רחבה או בהעברת המידע לעיתונאי/ם נבחר/ים.
▲==ניהול משברים==
{{הפניה לערך מורחב|ניהול משברים}}
בעת משבר, מוטלים על כף המאזניים המוניטין, האמינות ועצם הקיום של הגוף. זה רגע המבחן האולטימטיבי לכל גוף, ולעיתים ההתנהלות ברגע המשבר יכולה לקבוע את המשך קיומו. משבר עלול לנבוע מכישלון של [[פרוייקט]] חשוב או מתקלה חמורה, שמעוררת זעם בציבור. גם תשיפה תקשורתית, שזוכה לפרסום רב ויוצרת לגוף דימוי שלילי, היא מצב משברי. הדובר נדרש להתמודד עם המשבר ולשקם את אמון הציבור בגוף המיוצג. בעתות משבר באה לידי ביטוי מקצועיותו של הדובר. הוא בונה את ה[[אסטרטגיה]] כיצד אפשר להשתלט על המשבר ולצמצם את הנזק לשמו הטוב של הגוף. לעיתים הדובר אף יפיק יתרונות מהמשבר ויוכיח שהגוף הוא גוף אחראי ומקצועי, שמטפל במשבר ביושר וביעילות.
===יחסי דובר-עיתונאי===▼
עיתונאי מתייחס לדובר בכבוד ומשתדל לשמור איתו על קשרי עבודה תקינים, כי במקרים רבים הוא המפתח ליכולתו של העיתונאי לקבל מידע על הגוף. הדובר נהנה מיחס מכובד יותר לעומת ה[[יחצ"ן]], בגלל היותו חלק מהגוף ולא גורם חיצוני. עם זאת, העיתונאי יודע כי לעיתים האינטרס של הדובר מנוגד לאינטרס שלו. העיתונאי מעוניין לחשוף ולפרסם, ואילו הדובר מנסה להסתיר דברים שאינם נוחים לגוף המיוצג. על כן גישתו של העיתונאי היא "כבדהו וחשדהו". בתקשורת המשודרת יש אסכולה הגורסת כי יש למעט בהעלאת דוברים לשידור ויש להעדיף ראיונות עם הממונים הישירים. אולם במקרים שבהם הדוברים רהוטים, זמינים ומחזיקים במידע מעודכן - תעדיף התקשורת האלקטרונית לראיין אותם.
▲==יחסי דובר-עיתונאי==
==קישורים חיצוניים==
*
▲* רב-שיח על יחסי דוברים ועיתונאים [http://www.the7eye.org.il/articles/Pages/060909_The_Little_Game.aspx?RetUrl=/ARTICLES/Pages/katavot_lobby.aspx העין השביעית]
[[קטגוריה:יחסי ציבור]]
| |||