ראש השנה – הבדלי גרסאות

נוספו 2,365 בתים ,  לפני 12 שנים
מ (←‏ארוחת החג: קישורים פנימיים)
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וידבר ה' אל משה לאמֹ‏ר: דבר אל בני ישראל לאמֹ‏ר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זיכרון תרועה מקרא קדש: כל מלאכת עבֹ‏דה לא תעשו, והקרבתם אִשֶה לה'|מקור=[[S:ביאור:ויקרא כג#כג|ויקרא כ"ג, כ"ג-כ"ה]]}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם: ועשיתם עֹ‏לה לריח ניחֹ‏ח...|מקור=[[S:ביאור:במדבר כט#א|במדבר כט א-ו]]}}
 
בתורה לא נכתב דבר על כך שיום זה הוא תחילתה של שנה חדשה. התורה קוראת ל[[תשרי]] "החודש השביעי". אולם כבר בתורה עצמה נכתב על [[חג הסוכות]] "וחג האסיף בצאת השנה" (שמות כג טז), כלומר לאחר שיצאה והסתיימה השנה הקודמת. גם ב[[לוח גזר]] מופיעים "ירחו אספ" (-ירחי האסיף. כנראה תשרי וחשוון) כשני חודשי השנה הראשונים. בדרשתו לראש השנה, מציע [[רמב"ן]] הסבר: השנה הרגילה מתחילה בתשרי, אך לזכר [[יציאת מצרים]] ציווה ה' את משה למספר את החודשים החל מניסן, חודש [[יציאת מצרים]].
 
ב[[תורה שבעל פה]], ב[[משנה]] וב[[תוספתא]] ה[[תנאים|תנאיות]], מקבל כבר ראש השנה את שמו, וכן את תפקידו כיום דין וכתאריך קובע למניין שנה חדשה ולא רק יום תרועה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הכול נידונין בראש השנה וגזר דינם מתחַ‏תֵם ביום הכיפורים, דברי רבי מאיר. <BR>
רבי יהודה אומר משום רבי עקיבא: הכול נידונין בראש השנה וגזר דינו של כל אחד ואחד מתחתם בזמנו, ב[[פסח]] על התבואה, ב[[שבועות|עצרת]] על פירות האילן וב[[סוכות|חג]] על המים.|מקור=תוספתא ראש השנה}}
 
[[רמב"ן]] מבאר שענין היות ראש השנה יום הדין נרמז מן התורה, אך בעיקרו של דבר הוא קבלה בעל פה.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=... לא פירש טעם המצוה הזאת למה התרועה ולמה נצטרך זכרון לפני השם ביום הזה יותר משאר הימים, ולמה יצוה להיותו מקרא קודש כמו שהזכרתי למעלה, אבל מפני שקראו הכתוב יום זכרון ומפני שהוא בחדשו של יום הכיפורים בראש השנה, ירמוז שבו יהיה דין לפני הקב"ה כי בם ידין עמים, בראש השנה יזכור יצוריו וישב לכסא שופט צדק, ואחרי כן בעשרת הימים ישא לפשע עבדיו ויכפר על השבים, כי הזכרון יאמרו אותו הכתובים על הדין בנשפטים, כמו כל פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו, כל צדקותיו אשר עשה לא תזכרנה, חטאות נעורי ופשעי אל תזכור כחסדך זכור לי אתה, יען הזכרכם בכף תתפשו, והוא מזכיר עון להתפש, כולם על שעת הדין, וכן זכרה לי אלהים לטובה ואל תמח חסדי.
והנה נתנה לנו התורה הענין הזה ברמז, והיה נודע בישראל מפי הנביאים ואבות קדושים עד משה רבינו, ועדין הוא בידינו קבלה ומפורסם בתלמוד... |מקור=[[רמב"ן]], דרשה לראש השנה}}
 
==תאריך המועד==
32

עריכות