אוגור – הבדלי גרסאות

האוגורים לא ניבאו את העתיד על פי האותות שעקבו אחריהם, אלא בדקבדקו האם האלים מאשרים מעשה מתוכנן.

האוגורים נבחרו לאורך השנים על–ידי אוגורים אחרים (cooptati), עוד מן התקופה בה מונו על–ידי המלך, שהיה אף הוא אוגור. חוק דומיטיאנוס משנתשחוקק [גנאוס דומיטיוס אהנוברבוס]] בשנת [[103 לפנה"ס]] שינה זאת וקבע כי את המקומות החסרים בקולגיומים הכוהניים (כלומר, גם הפונטיפים) ימולאו בבחירה על ידי אספת השבטים. במהלך הרפורמה החוקתית של [[לוקיוס קורנליוס סולה]] בשנת [[81 לפנה"ס]] בוטלה זכות זו והוגדל מספר האוגורים ל-15, אך תקנות הבחירה הושבו על כנן בשנת [[63 לפנה"ס]], השנה בה היה [[קיקרו]] קונסול ובתמיכת [[יוליוס קיסר]], שהגדיל את מספרם ל-16. הזכות לבחירה על–ידי האספה בוטלה שוב על ידי [[מרקוס אנטוניוס]] אחרי רצח קיסר בשנת [[44 לפנה"ס]]. ייתכן והתקנה בוטלה פעם נוספת כאשר בוטלו שאר תקנות אנטוניוס, אך מכל מקום הסמכות לבחור את האוגורים עברה בתקופת [[הקיסרות הרומית]] לשיקול דעתם של הקיסרים, ותפקיד האוגור איבד את חשיבותו כמשרה בעלת כוח וטו.