סוציולוגיה של הדת – הבדלי גרסאות

 

החל משנות ה-70 של המאה ה-20, וביתר שאת בשנות ה-80, בלטו לעין התפתחויות חברתיות ופוליטיות אשר הראו כי בזירה הציבורית והפוליטית פועלים כוחות דתיים חזקים. המחקר ה[[סוציולוגיה|סוציולוגי]] וה[[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגי]] החל להצביע על פריחתם של [[כת|כתות]], תנועות, ארגונים וקהילות [[דת|דתיות]] חדשות, וכן על הקצנה גוברת והולכת של זרמים בתוך הדתות המונותאיסטיות כתגובה ל[[מודרניזם|מודרנה]]. זאת ועוד, מחקרים הראו, למשל, כי בארצות הברית אחוז המבקרים בכנסייה נשאר יציב ב-40 השנים האחרונות. באפריקה ובאמריקה הלטינית, שיעור המשתייכים לכנסייה גדל בצורה ניכרת. כיום עומד מספר הנוצרים באפריקה על כ- 200 מיליון מאמינים, בהשוואה ל- 10 מיליון בלבד ב- 1900.

 

לאור הממצאים הללו, ההנחה כי העולם נמצא במגמה של חילון איננה מקובלת על מרבית החוקרים. המחלוקת בין החוקרים נובעת מאופן הגדרתו של החילון. לראיה, ניתן לראות את טענתם של סוציולוגים מסוימים הטוענים כי ביקורים קבועים בכנסייה ואמונות דתיות יכולות להתקיים במקביל לירידה בהשפעתם של מנהיגי דת על נושאים פוליטיים וחברתיים.