מנשה בכור – הבדלי גרסאות

בכור נולד בשנת תרמ"ח בבגדאדב[[בגדאד]] שבעירקשב[[עירק]] ליצחק בן יהושע בכור ולשמחה. בצעירותו התחנך בבית-הספר של [[כי"ח]]. בהיותו בן 17, ביקר לראשונה ב[[ארץ-ישראל]], במסע שנמשך 40 יום, ברכיבה על [[גמל|גמלים]].

כשהיה בן 17 החל לעסוק במסחר. לאחר-מכן היגר ל[[בצרה]], והתפרסם כאחד הסוחרים הגדולים בעיר. הוא רכש את אמונם של תושבי הירהעיר העירקית הדרומית, עד כדי ששיכיםש[[שייח]]ים [[בדואי]]ם העדיפו להחזיק את כספם אצלו מאשר להניחו בבנק.

מנשה גילה נטייה ואהדה מיוחדת ל[[תרבות]] ולהשכלה. הוא שלח על חשבונו כמה צעירים מ[[עיראק]] ל[[אנגליה]] כדי לאפשר להם לרכוש [[השכלה גבוהה]].

בשנת [[1928]] עבר ל[[ארץ-ישראל]] במטרה להשתקע בה, והביא עמו הון רב להשקיעו בגאולתב[[גאולת קרקעות]] ובייסוד נקודות התיישבות ב[[גליל]]. הצליח יחד עם [[צבי איזקסון]] ואחרים לקנות שטח גדול של אדמה מאבומ[[אבו-קישק]], שעליו נמצאים היום הכפרים: "[[הדר]]", "[[רמתיים]]", "[[רמת הדר]]" ועוד. הוא נטע [[פרדס]] של 200 דונם.