סקארה ברי – הבדלי גרסאות

|מפה=

}}

 

עד לשנת [[1850]], שכנה ההתיישבות תחת ל[[דיונה|דיונות החול]] שב[[מפרץ]]. סערה ב[[ים]] ו[[רוח]] עזה פשטו את ה[[דשא]] מהאזור, וחשפו מספר מ[[מבנה|מבני]] ההתיישבות. השרידים החשופים תפסו את עיני תושב האזור, ויליאם ואט, שפצח בחפירות באתר עד לשנת [[1846]]. ואט חשף את שרידי ארבעה מ[[בית מגורים|בתי]] האתר. כעבור כ־50 שנים, נחשפו חלקים נוספים בהתיישבות, כתוצאה מ[[מזג אוויר|מזג־אוויר]] דומה. ניסיון שימור הממצאים על ידי בנין [[חומה]] מגוננת הביא לחשיפתם של מבנים נוספים. לבסוף, מחקר [[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] בראשות [[ויר גורדון צ'ילד]] שנערך בשנים [[1928]] עד [[1930]], חשף את האתר על כל תוכנו. כיום, היישוב הנראה לעין מהווה את שכבת ההתיישבות האחרונה באתר. שכבה זאת מורכבת משמונה תחומי מגורים, המחוברים זה לזה במעברים נמוכים.