סדר רב עמרם גאון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סידור
מאין תקציר עריכה
שורה 2:
 
==מקורו של הסידור ותפוצתו==
הסידור נערך על ידי רב [[עמרם גאון]] שחי ב[[בבל]] במאה התשיעית, לבקשתה של אחת מקהילות [[יהדות ספרד]], ככל הנראה קהילת [[ברצלונה]], אשר ביקשה מרב עמרם שישלח לה סידור תפילה שלם.{{הערה|1=הסידור עצמו מכיל בפתיחתו את המכתב ששיגר רב עמרם לר' יצחק בר' שמעון מאותה קהילה.}}. הסידור שימש את המרכז היהודי החדש שהתפתח באותה תקופה בספרד אשר באותה העת היה עוד בראשיתו ונזקק להדרכתם של הגאונים בענייני הלכה בכלל ובענייני הלכות ונוסח התפילה בפרט. קדם לו רב [[נטרונאי גאון]] ששיגר מספר תשובות הנוגעות לדיני תפילה לקהילות ספרד ובפרט ידועה תשובתו המפורסמת לקהילת אליסאנה המכילה את סדר [[מאה ברכות]].
 
מספרד אליה נשלח הסידור בראשונה הוא התפשט ליתר הקהילות היהודיות באירופה באותה תקופה והיה בעל השפעה מכרעת על התפתחותם של מנהגי התפילה בעם ישראל. רבים מן ה[[ראשונים]] הדנים בתפילה מצטטים ממנו רבות; מובאות שלמות ממנו מצויות ב[[סידור רש"י]] וב[[מחזור ויטרי]] ולמעשה דרכם השפיע סדר רב עמרם על התפילה גם בקרב [[יהדות צרפת]] ולאחר מכן [[יהדות אשכנז]]. אף ר' [[דוד אבודרהם]] בפירושו המפורסם על הסידור מרבה לצטטו.
 
טופס מן הסידור הגיע גם ל[[ארץ ישראל]] או ל[[מצרים]].{{הערה|1=מהדורת גולדשימדט, עמ' 8.}}.
 
==מבנה הסידור ואופיו==
הסידור ערוך לפי סדר התפילות וסדר מועדי השנה. ראשית מובאות התפילות לכל יום ולימות החול, החל מ[[ברכות השחר]], סדר [[תפילת שחרית]]{{הערה|1=המובא לא בחלוקה נושאית אלא בהתאם לסדר המתקיים בפועל בתפילה החל מ[[פסוקי דזמרא]], [[ברכות קריאת שמע|קריאת שמע וברכותיה]], [[תפילת שמונה עשרה]], [[ברכת כהנים]], סדר [[נפילת אפיים]] ו[[קדושא דסדרא]]}}, הלכות סעודה (בעיקר [[נטילת ידיים]] ו[[ברכת המזון]]), סדר [[תפילת מנחה]] ו[[תפילת ערבית]] ו[[קריאת שמע שעל המיטה]] וסדר התפילות לימים שני וחמישי בהם מוצאים [[ספר תורה]]. לאחר מכן מובאות התפילות ל[[שבת|שבתות]] ול[[חגי ישראל ומועדיו|מועדים]], ראשית מובאות התפילות לשבתות, [[ראש חודש|ראשי חודשים]] (ובכללן [[ברכת הלבנה]]) ו[[תעניות]], ולאחר מכן התפילות למועדי השנה כפי סדרם הכרונולוגי החל מ[[חנוכה]], [[פורים]], [[פסח]] (כולל [[הגדה של פסח]]), [[שבועות]], [[תשעה באב]], [[ראש השנה]], [[יום הכיפורים]] ו[[סוכות]]. לאחר מכן מובאות תפילות הקשורות ברובן במעגל החיים (הלכות [[עירובין]], [[ברית מילה]], [[נישואין]], ברכות פרטיות ועניינים הנוגעים ל[[פטירה]]). סדר זה מהווה מודל למבנה של מרבית הסידורים עד ימינו. הסידור, כפי שמשתקף מכתבי היד המצויים בידינו, מכיל הן את נוסחי התפילות עצמן והן הלכות ומנהגים הקשורים עמהן. מקורם של קטעי ההלכה הוא מן ה[[תלמוד]] וכן מפסקי [[גאונים]].
 
==שינויי הנוסח ועריכתו של הסידור==
סדר רב עמרם גאון הגיע לידינו ממספר כתבי יד השונים זה מזה במידה ניכרת, בעיקר בנוסח התפילה אך גם בתכנים המצויים בהם. מכאן ניתן להסיק כי הסדר כפי שמצוי בידינו אינו זה שיצא מתחת ידיו של רב עמרם גאון עצמו אלא חלו בו שינויי העתקות שונים. בפרט שינו המעתיקים את נוסח התפילה לנוסח אשר היה מקובל במקום בו חיו. כך למשל מצוי כתב יד של סדר רב עמרם גאון בו נוסח התפילה הוא [[נוסח הספרדים]],{{הערה|1=כתב יד [[המוזיאון הבריטי]] Or.1067. כתב יד זה שימש את הוצאת קורנל - ראו להלן. כתב היד מכיל גם תוספות שהן בוודאי מאוחרות כגון תוספות של פיוטים מתקופת [[תור הזהב]] של יהודי ספרד.}}, כתב יד אחר הוא ב[[נוסח צרפת]].{{הערה|1=כתב יד [[הספרייה הבודליינית]] קטלוג נויבואר 1095. כתב יד זה שימש את הוצאת פרומקין - ראו להלן.}}.
 
ככל הנראה גם הקטעים ההלכתיים אינם בדיוק כפי שיצאו מתחת ידו של רב עמרם שכן בסידור מצויים פסקים של רב עמרם בהם הוא נזכר בגוף שלישי וכן פסקים מגאונים שפעלו אחריו. ההשערה המקובלת במחקר היא שלאחר ששלח רב עמרם את סידורו לספרד המשיכו לערוך אותו ולהוסיף עליו תוספות שונות.{{הערה|1=גולדשמידט, עמ' 7, 11.
 
==מהדורות==
קיימות מספר מהדורות של הסידור. הראשונה היא מהדורת ר' נחמן קורנל שיצאה בשנת [[ה'תרכ"ה]] ([[1865]]).{{הערה|1=מהדורתו של קורנל התבססה על כתב יד שהכיל בנוסף לסדר רב עמרם גאון תיקונים לחמישה עשר במספר של לילי אשמורת במחצית השנייה של חודש אלול, וכן גם יתר פיוטי הסליחות, כולל את הסליחות לכל תפילות יום-הכיפורים, אך ברור שמדובר בתוספת מאוחרת שכן היא כוללת פיוטים ממשוררי תור הזהב של ספרד. למרות זאת קטעים אלו כלולים במהדורתו.}}. מהדורה שנייה, המבוססת על כתב יד אחר יצאה על ידי ר' אריה ליב פרומקין בשנת [[ה'תרע"ב]] ([[1912]]). מהדורה זו מודפסת יחד עם סידור ב[[נוסח אשכנז]] ועם הערות על ההלכות ועל ענייני נוסח. מהדורה שלישית המבוססת על מספר כתבי יד וקטעי גניזה הוציא דניאל גולדשמידט בשנת [[ה'תשל"ב]] ([[1972]]).
 
==קישורים חיצוניים==