183,864
עריכות
מ
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
|
קוּמָה אֱלֹהִים, שָׁפְטָה הָאָרֶץ: כִּי-אַתָּה תִנְחַל, בְּכָל-הַגּוֹיִם.
במקרא מצויות עדויות לניסיונות של עורכי המקרא להצניע מסורת זו. לדוגמא, שירת האזינו בדברים ל"ב שמכילה על פי [[תרגום השבעים]] ו[[מגילות קומראן]] את הפסוק
תוקנה ל:
"... יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים, לְמִסְפַּר '''בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'''..." נוסח המעקר את פירוש הפשט לפיו אל עליון חילק לבני אל עמים וארצות, ונתן לבנו יהוה את עם ישראל ונחלתו.
ברור גם מן הכתוב במקרא שבבית המקדש הראשון נעבדו בתקופות מסויימות לצד יהוה גם ה[[בעל (אל)|בעל]], ה[[אשרה]] וה[[תמוז (מיתולוגיה)|תמוז]].
ממצאים ארכיאולוגיים כגון אלה שב[[כונתילת עג'רוד]] ובחירבת אל כום (המזוהה אולי עם [[מקדה]] המקראית) מראים כי בתקופת המלוכה נעבד יהוה כאל בעל בת זוג בשם "האשרה" בדומה לאל הפיניקי [[אל (אל כנעני)|"אל"]] הידוע מ[[שירה אוגריתית|כתבי אוגרית]], ממצא זה רומז
==רעיון האלהות ביהדות המודרנית==
| |||