אלוהים (יהדות) – הבדלי גרסאות

מ
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
קוּמָה אֱלֹהִים, שָׁפְטָה הָאָרֶץ: כִּי-אַתָּה תִנְחַל, בְּכָל-הַגּוֹיִם.
 
אולם מן ההמשך מתברר שהמדובר כאן כנראה בתוכחה לדיינים-שופטים, שהמונח 'אלהים' במקרא כולל גם אותם. "עד מתי תשפטו עוול, ופני רשעים תשאו סלה. שפטו דל ויתום, עני ורש הצדיקו. פלטו דל ואביון, מיד רשעים הצילו".
 
במקרא מצויות עדויות לניסיונות של עורכי המקרא להצניע מסורת זו. לדוגמא, שירת האזינו בדברים ל"ב שמכילה על פי [[תרגום השבעים]] ו[[מגילות קומראן]] את הפסוק
תוקנה ל:
"... יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים, לְמִסְפַּר '''בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'''..." נוסח המעקר את פירוש הפשט לפיו אל עליון חילק לבני אל עמים וארצות, ונתן לבנו יהוה את עם ישראל ונחלתו.
 
אולם בדברים י"ט מופיע גם הפסוק הבא: "ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם אשר חלק יהוה אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמים". לאמור, ההשקפה על היות אלים אחרים לעמים אחרים מקובלת במקרא. את הפסוק "כי חלק יהוה עמו..." אפשר לפרש לפיכך כהדגשה על היות בני ישראל חלקו הבלעדי של יהוה, ללא אלהים אחרים.
 
ברור גם מן הכתוב במקרא שבבית המקדש הראשון נעבדו בתקופות מסויימות לצד יהוה גם ה[[בעל (אל)|בעל]], ה[[אשרה]] וה[[תמוז (מיתולוגיה)|תמוז]].
ממצאים ארכיאולוגיים כגון אלה שב[[כונתילת עג'רוד]] ובחירבת אל כום (המזוהה אולי עם [[מקדה]] המקראית) מראים כי בתקופת המלוכה נעבד יהוה כאל בעל בת זוג בשם "האשרה" בדומה לאל הפיניקי [[אל (אל כנעני)|"אל"]] הידוע מ[[שירה אוגריתית|כתבי אוגרית]], ממצא זה רומז לדעת כמה חוקרים כי בתקופה זו חל כבר איחוד בין האלוהויות "יהוה" ו"אל" שכן אשרה היא בת זוגו של "אל" הכנעני.
 
==רעיון האלהות ביהדות המודרנית==