אבסורד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
MelancholieBot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: ceb:Absurdismo
העתקה מתוך הגיון אבסורדי, ראו רשימת תורמים שם.
שורה 1:
'''אבסורד''' הוא סיטואציה, שאינה מתיישבת עם ה[[היגיון]] והשכל הישר. האדם נתקל לא פעם בתופעות אבסורדיות, ועשוי להגיב עליהן בדרכים שונות: גיחוך, פליאה, פחד. אבסורד הוא פעמים רבות עניין סובייקטיבי: סיטואציה שנראית אבסורדית בעיני צופה מסוים עשויה להיראות כהגיונית ביותר בעיני צופה אחר.
 
ב[[אמנות]] משמש האבסורד ככלי חשוב ליצירת [[הומור]] ולבחינת רעיונות מזוויות לא שגרתיות.
 
ב[[לוגיקה]], משמש האבסורד כלי [[הפרכה]] מרכזי, בעיקר כנשען על [[כלל השלישי מן הנמנע]], וכצורת [[הוכחה בדרך השלילה]]. יתרונו של האבסורד הוא בהמחשתו ה[[רטוריקה|רטורית]] מושגים לוגיים מופשטים.
 
==האבסורד הקיומיבאמנות==
האבסורד משמש אמצעי חשוב בתעשיית ה[[הומור]].
[[היגיון]] אבסורדי, בעיקר ב[[ספרות]], [[קולנוע]] ו[[תיאטרון]], הוא צורת הסקה [[אסוציאציה|אסוציאטיבית]] שבה הכותב או הדובר מבצע הסקים על-פי האסוציאציות האישיות שלו, ובדרך כלל תוך כדי הגעה למסקנות מוקצנות. דוגמה לשימוש ב[[היגיון]] אבסורדי היא "כל הכדורים כחולים, כל הכחולים עפים ולכן לכדורים יש כנפיים והם לא נשמעים להוראות [[כוח הכבידה]]." דוגמה אחרת יכולה להיות "כל הכדורים כחולים, כל הכחולים עפים, ולכן נבחרת המשטרה בכדורגל הולכת לעוף מהטורניר".
 
צופה מהצד שלא תמיד מבין את ההקשרים האסוציאטיביים ולכן לא מבין את הקשר בין הטענות ("הכדורים כחולים", "הכחולים עפים") למסקנות ("נבחרת המשטרה הפסידה") עלול לבוא במבוכה. לחלופין, הרעיונות החדשים יכולים גם ליצור אצל הצופה ראייה [[הומור]]יסטית של עובדות, שעתה בזכות השימוש בהיגיון האבסורדי נראות לו מנקודת ראות חדשה ואותנטית יותר עבורו. זהו סוג ההומור המופק ב[[סאטירה]].
==האבסורד הקיומי==
 
במקרים רבים, טקסט הכתוב ב[[זרם התודעה]] יוצר אצל הקורא תחושה דומה לטקסט העושה שימוש בהיגיון אבסורדי. היגיון אבסורדי משמש גם בתהליך היצירה של יצירות [[איגיון]], ובתחומי [[אמנות]] נוספים.
בתחום ה[[פילוסופיה]], מהווה האבסורד מונח מרכזי ב[[אקזיסטנציאליזם]]. [[אלבר קאמי]] נחשב לגדול סופרי האבסורד. האבסורד באקזיסטנציאליזם מתייחס לפער בין החיים שאנו מנהלים לבין חוסר התכלית הברור שלהם. אנו חיים את חיינו בידיעה שחיינו חסרי משמעות לחלוטין, ובכל זאת אנו ממשיכים בשגרה על אף האבסורד שבכך.
 
האבסורד אינו רק אמצעי [[רטוריקה|רטורי]] שעניינו הבעת דעות לשם היזון [[תקשורת]] חברתית, אלא גם כלי לאותו אדם המשתמש בו להראות לעצמו נקודות ראות חדשות של העולם.
 
==האבסורד הקיומי==
בתחום ה[[פילוסופיה]], מהווה האבסורד מונח מרכזי ב[[אקזיסטנציאליזם]]. [[אלבר קאמי]] נחשב לגדול סופרי האבסורד. האבסורד באקזיסטנציאליזם מתייחס לפער בין החיים שאנו מנהלים לבין חוסר התכלית הברור שלהם. אנו חיים את חיינו בידיעה שחיינו חסרי משמעות לחלוטין, ובכל זאת אנו ממשיכים בשגרה על אף האבסורד שבכך.
כיוון שהאקזיסטנציאליזם היא תורה פילוספית חילונית, חוסר המשמעות האינהרנטי של החיים שהיא מציגה נובע מכך שאין ישות עליונה או [[מוסר|קוד מוסרי]] בלתי תלוי ואפריורי שיתן הצדקה או תכלית לאף פעולה או החלטה. האדם אנוס לבחור ולהכריע הכרעות מוסריות על סמך קריטריונים שהוא קובע לעצמו, ולכן הוא אינו משרת מטרה נעלה ממנו.
 
[[התאבדות]] היא פתרון רציונלי אפשרי לאבסורד הקיומי, אם כי רוב האנשים אינם בוחרים בפתרון זה. בחיבורו [[המיתוס של סיזיפוס]], דוחה [[אלבר קאמי]] את רעיון ההתאבדות כפתרון לאבסורד. קאמי מציג את חייו של [[סיזיפוס]] כמשל להוויה האנושית. האדם משול ל[[סיזיפוס]], שהאלים גזרו עליו לגלגל אבן לראש הר, רק כדי לראות אותה מתגלגלת חזרה, ולנסות לגלגלה שנית במעלה ההר, לנצח. כך גם האדם - אנוס לחיות את חייו, בידיעה שאין להם משמעות. קאמי טוען כי פתרון האבסורד אינו התאבדות אלא ההתמודדות עימו. עצם חוויית האבסורד היא הפתרון: "די במאבק אל הפסגה כשלעצמו כדי למלא בשמחה את לב האדם. יש לחשוב על סיזיפוס שמח" (מתוך המיתוס של סיזיפוס). <br>
 
ב[[דת|דתות]] שונות ישנה התייחסות שונה לנושא האבסורד הקיומי. בעוד שרוב [[מחשבת ישראל|הוגי]] ה[[יהדות]] שוללים לרוב תודעה אבסורדית של הקיום, ומבכרים חשיבה [[רציונליזם|רציונלית]] או [[מיסטיקה|מיסטית]] סדורה, הרי שב[[נצרות]] נודע לאבסורד הקיומי ערך מרכזי בהרבה. דוגמה לכך היא משנתו של [[סרן קירקגור]], הרואה באדם המאמין (המיוצג על ידי גדול המאמינים, [[אברהם]]) את זה המתעלה מעל לשיקולי השכל, ומבצע את "הקפיצה אל האבסורד". נראה שהעדפה זו של האבסורד נובעת בין השאר מאמונות היסוד הנוצריות, כגון [[השילוש הקדוש]] אשר לדעת רבים מהווה אבסורד לוגי, אך מצווה להאמין בו למרות זאת, ואולי אף בגלל כך. אמונה זו מתומצתת באמרה המיוחסת ל[[טרטוליאן]] "credo quia absurdum est" - "אני מאמין משום שזה אבסורד". [למעשה, אמרתו המדויקת של טרטוליאן היא "…prorsus credibile est, quia ineptum est… certum est, quia impossibile” ("רק משום שזה אבסורד, יש להאמין בכך... זה ודאי משום שזה בלתי אפשרי") [http://www.tertullian.org/articles/sider_credo.htm] [http://www.americanthinker.com/articles.php?article_id=3864].
שורה 17 ⟵ 26:
 
==ראו גם==
* [[היגיון אבסורדי]]
* [[תיאטרון האבסורד]]
* [[אקזיסטנציאליזם]]
 
===יוצרים המשתמשים בכתיבה אבסורדית===
* [[ג'ונתן סוויפט]]
* [[לואיס קרול]]
* [[איבן אנדרייביץ' קרילוב]]
* [[אז'ן יונסקו]]
* [[ג'וזף הלר]]
* [[דאגלס אדאמס]]
 
[[קטגוריה:אקזיסטנציאליזם]]