צפחה – הבדלי גרסאות

סלעים שהיו במקורם סלעי משקע או סלעי יסוד הופכים במהלך ההתמרה לצפחה ול[[גנייס]]. כאשר נחוץ להבחין בסלעי המקור של סלעי צפחה שונים, עשויים להתעורר קשיים. אם הרכב הסלעים היה במקורו דומה, יהיה קשה להבחין ביניהם בסוף התהליך בהתמרה בדרגה גבוהה. למשל, [[קוורץ]] [[פורפיר]] ו[[אבן חול]] בעלת גבישי [[פצלת השדה|פצלת שדה]] עדינים עשויים שניהם להפוך לצפחת [[נציץ]] אפורה או ורודה. עם זאת, בדרך כלל אפשרי להבחין בין צפחות או גנייס שמוצאןשמוצאם משקעי לבין אלה שנוצרו מסלעי יסוד באמצעות התבוננות בסביבה: אם כל האזור מכיל סלעי משקע, מבנים [[סלע משקע#סלעים קלאסטיים|קלאסטיים]] או [[אי התאמה (גאולוגיה)|אי התאמה]], אזי ניתן יהיה לאבחן את הצפחה כנובעת מסלע משקע. במקרים אחרים עשויים להופיע [[סביבת היווצרות#גופי חדירה פלוטוניים|מחדרים]], [[התמרה#סוגי התמרה|התמרת מגע]] או מבנים [[מרקם פורפירי|פורפיריים]], שיהוו הוכחה כי סלעי המקור הם סלעי יסוד. שלב נוסף בתהליך הזיהוי הוא [[כימיה|כימי]], מאחר והרכבים כימיים מסויימים אופייניים לסלעי משקע ואחרים לסלעי יסוד. במקרים אלה, לא משנה באיזו דרגת התמרה נוצרה הצפחה, לעתים נדירות ביותר משתנה ההרכב הכימי של הסלעים בתהליך ההתמרה. לדוגמה, אבן גיר, [[דולומיט]], [[קוורציט]] ו[[פצלים]] אלומיניים – לאלה יש מאפיינים כימיים ברורים שניתן להבחין בהם גם לאחר גיבוש מוחלט מחדש.

בין הצפחות ממוצא [[מאגמה|מגמטי]] קיימת קבוצה של צפחות סידניות במרקם [[משי|משיי]]: [[סרפנטין|סרפנטינים]] לווחיים (שהיו בעבר סלעים אולטרה-[[מאפי|מאפיים]] עתירי [[אוליבין]]), צפחות נציץ לבנות, צפחות [[פורפירמרקם פורפירי|פורפיריות]] ו[[הלפלינטה]]<ref>'''הלפלינטה''' – Hälleflinta, שם [[שוודיה|שוודי]] ל[[סלע]] בהיר בצבעי לבן, אפור, צהוב, ירקרק או ורוד, בעל גרגרים זעירים המורכב מ[[קוורץ]] ו[[פצלת השדה]] ודומה ל[[צור (סלע)|צור]]</ref> מפוספסת – הנובעות מסלעי [[ריוליט]], קוורץ פורפיר ו[[טוף]] [[פלסי]].