מרחב שלמה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 18:
ליד הממשל הצבאי היה גוף [[המנהל האזרחי|מנהל אזרחי]] שטיפל בפיתוח משאבים ותשתיות לרווחת התושבים המקומיים. במשך כל שהות צה"ל באזור דרום סיני לא נרשמו כל אירועים חריגים ונשמרו השקט, הפיתוח האזורי ואווירת האמון, בין צה"ל לבין תושבי דרום סיני {{מקור}}.
 
בשנות השלטון הישראלי הוקמו באזור מספר יישובים אזרחיים: [[אופירה]], [[נואיבה|נביעות]], [[דהב|די זהב]] ו[[שלהבת]] והוא היווה יעד תיירותי מבוקש לישראלים. אם בתיירות חופים לאורך [[מפרץ אילת]] ואם בטיולים לאזור ההר הגבוה שם גם הוקם [[בית ספר שדה]] ליד [[מנזר סנטה קתרינה]]. בסמוך לשארם א-שייח הוקם בסיס של [[חיל הים הישראלי]] ששימש את זירת ים סוף של החיל, ובסיס "אופיר" של [[חיל האוויר הישראלי]].
 
ב-[[6 באוקטובר]] [[1973]], יומה הראשון של [[מלחמת יום הכיפורים]], נערך בשמי מרחב שלמה [[קרב האוויר הראשון במלחמת יום הכיפורים]], שבו השתתפו שני מטוסי [[F-4 פנטום]] ("קורנס") של [[חיל האוויר הישראלי]], שהיו בכוננות [[יירוט]], ומולם עשרים ושמונה מטוסי [[מיג-17]] ו[[מיג-21]] [[חיל האוויר המצרי|מצריים]]<ref>אליעזר (צ'יטה) כהן, צבי לביא, '''השמים אינם הגבול''' סיפורו של חיל-האוויר הישראלי, ספרית מעריב, 1990, בתרשים הקרב בעמ' 455, סעיף 6:"מרדף אחר מיג 21 בגובה נמוך מעל הים" </ref> (שבע רביעיות) - שתקפו מטרות במרחב שלמה. בסיומו של הקרב, שנמשך כשש דקות, הופלו שבעה מטוסי מיג והשאר נמלטו, ואילו מטוסי הפנטום נחתו בשלום. שעות אחדות לאחר הקרב תקף [[מפציץ]] מצרי את יחידת הבקרה 528, הסמוכה לשדה אופיר, השמיד את מתקניה וגרם לחמישה הרוגים.