|
'''התיישבות האלף''' הוא שמה של תכנית [[התיישבות]] שהתקבלה במושב [[הסוכנות היהודית]] ב[[לונדון|בלונדון]] במרץ [[1930]]. התכנית היתה חלק מתכנון כולל של התיישבות באזור המטעיםה[[מטע]]ים ב[[ארץ ישראל|בארץ ישראל]], אשר החל לקרום עור וגידים משלהי [[1927]].
בישיבות [[הוועד הפועל הציוני|הוועד הפועל]] ומועצת הסוכנות, אשר התכנסו [[לונדון|בלונדון]] בחודש [[מרץ]] [[1930]], הוגשה הצעתה של [[ועדת וילקנסקי]], אשר דיברה על התיישבות של 1500 משפחות באזור ההדרים, על אדמות [[קרן קיימת לישראל]] במשך שלוש השנים הקרובות, בתקציב של כ- 260 [[לירה ארץ ישראלית|לא"י]] ליחידה. במסגרת מושב הסוכנות בלונדון הוחלט על הקמת דירקטוריון לחברת ההתיישבות וועדה מצומצמת לשם יישומה. חברי הוועדה היו: [[פ. זינגר]] כנציג "החברה הכלכלית לא"י", ד"ר [[ארתור רופין|א. רופין]], ד"ר ב. כמן, [[הארי סאקר]] - נציג הסוכנות, א. הרצפלד ולוי שקולניק - נציגי [[המרכז החקלאי]]. הדירקטוריון הוציא פרוספקט "לייסוד חברת אשראי להתיישבות פועלים 1930". בהקדמה נכתב כי החברה הוקמה בהון של 200000 לא"י ומטרתה להוציא לפועל בזמן הקצר ביותר ועד כמה שאפשר במשך שנת 1930, התיישבות אלף משפחות פועלים על קרקע של הקק"ל. התכנית כללה סכום של 580 אלף לא"י הנחוץ להתיישבות 1000 משפחות. מתוך זה תשקיע החברה סכום של 350 אלף לא"י. דווקא החלק הציוני בסוכנות דרש לצמצם את התכנית, להעמידה על 1000 משפחות בלבד ולהגדיל בתמורה את התקציב לכל המשפחה, ל- 350 לא"י, לאחר שהתברר במרכז החקלאי כי זהו פחות או יותר המספר הריאלי של ציבור הפועלים המעוניין בהתיישבות מסוג זה. בישיבה זו התקבלה ההחלטה על יישום מפעל התיישבות האלף.<ref> אידן רינה, ההתיישבות היהודית בשרון התיכון בין השנים 1929 - 1939, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור בפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, ארכיון המוזיאון לתיעוד תל מונד, 1999. עמוד 54.</ref> ▼
==רקע==
==ניסיונות התיישבות דומים שקדמול"התיישבות האלף"== ▼▲בישיבות [[הוועד הפועל הציוני|הוועד הפועל]] ומועצת הסוכנות, אשר התכנסו ב[[לונדון |בלונדון]] בחודש [[מרץ ]] [[1930]], הוגשה הצעתה של [[ועדת וילקנסקי]] (בראשות [[יצחק אביגדור אלעזרי-וולקני]]-וילקנסקי, א' ציוני), אשר דיברה על התיישבות של 15001,500 משפחות באזור ההדרים, על אדמות [[קרן קיימת לישראל]] , במשך שלוש השנים הקרובותהבאות, בתקציב של כ- 260 [[לירה ארץ ישראלית|לא"י]] ליחידה. במסגרת מושב הסוכנות בלונדון הוחלט על הקמת דירקטוריון לחברת ההתיישבות וועדה מצומצמת לשם יישומה. חברי הוועדה היו: [[פ .' זינגר ]] (כנציג "החברה הכלכלית לא"י" ), ד"ר [[ארתור רופין|א. רופין]], ד"ר ב .' כמן, [[הארי סאקר]] - (נציג הסוכנות ), א.[[אברהם הרצפלד ]] ולויו[[לוי אשכול|לוי שקולניק -(אשכול)]] (נציגי [[המרכז החקלאי]] ). הדירקטוריון הוציא פרוספקט "לייסוד חברת אשראי להתיישבות פועלים 1930". בהקדמה נכתב כי החברה הוקמה בהון של 200000200,000 לא"י ומטרתהוכי מטרתה להוציא לפועל בזמן הקצר ביותר , ועד כמה שאפשר במשך שנת [[1930 ]], התיישבות אלף [[משפחה|משפחות ]] פועלים[[פועל]]ים על קרקע של הקק"ל. התכנית כללה סכום של 580 אלף לא"י הנחוץ להתיישבות 1000אלף משפחות. מתוך סכום זה תשקיע החברה סכום של 350 אלף לא"י. דווקא החלק הציוני בסוכנות דרש לצמצם את התכנית, להעמידה על 1000אלף משפחות בלבד ולהגדיל בתמורה את התקציב לכל המשפחה , ל - 350 לא"י, לאחר שהתברר במרכז החקלאי כי זהו פחות או יותר המספר הריאלי של ציבור הפועלים המעוניין בהתיישבות מסוג זה. בישיבה זו התקבלה ההחלטה על יישום מפעל התיישבות האלף. <ref>{{הערה|רינה אידן רינה, '''ההתיישבות היהודית בשרון התיכון בין השנים 1929 - 19391929–1939''', חיבור לשם קבלת תואר דוקטור בפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, ארכיון המוזיאון לתיעוד תל מונד, 1999 ., עמודעמ' 54. </ref>}}
הרעיון של '''התיישבות האלף''' הוצע לראשונה על ידי [[לוי אשכול]] (שקולניק) בוועידת [[הפועל הצעיר]] שהתכנסה ב- [[1926]]. שקולניק, שחזר באותה עת מסיור ביוון, היה תחת השפעת המבצע שהתנהל שם ליישוב המוני וזול של עקורים יוונים מתורכיה. את הצעתו העלה בהקשר להתיישבות זולה של פועלי המושבות בעמק זבולון. לימים אומץ שם זה לתכנית התיישבות של פועלי המושבות באזור ההדרים, אותה יזם המרכז החקלאי והגיש למחלקת ההתיישבות. בקיץ 1927 יזם המרכז החקלאי תכנית להתיישבות אלף משפחות של פועלים, אשר המתינו, חלקן שנים אחדות, לתורן להתיישבות. ל"התיישבות האלף" קדמה בעיה של מימון, וזאת כתוצאה [[העלייה הרביעית#משבר העלייה הרביעית (1927-1926)|ממשבר כלכלי]] ומיתון ששררו בארץ ישראל בשנת [[1926]]. משבר זה, של [[העלייה הרביעית]], הביא לאבטלה של כשליש מכוח העבודה היהודי ואף לעצירת העלייה ולירידה משמעותית מהארץ. בביצוע התיישבות האלף הראשונה יושמו הלקחים שהופקו מראשית שנות ה- 20: היישובים הוקמו על שטח מישורי, שנעשתה בו עבודת הכנה לניקוז מי הקישון והמתיישבים עברו הכשרה מתאימה. כמו כן, השתמשו במסקנות מדעיות ובתכניות מדויקות, שהכינה מחלקת ההתיישבות, כאשר המשבר הכלכלי הביא לירידה במחירי חומרי הגלם.<ref>דן גלעדי, לוי אשכול - קברנט ההתיישבות ההמונית 1952-1948, מכון גולדה מאיר, 1993, עמוד 31.</ref><br /> ניסיון דומה ל"התיישבות האלף" נעשו בימי [[העלייה הראשונה]], כאשר חברי [[אגודת האש]] של [[מינסק]] הקימו יישוב מטעים בעין זיתים, ליד צפת.<ref>אפרים ומנחם תלמי, לקסיקון ציוני, ספרית מעריב, 1982, עמוד 129. </ref><br /> ▼
▲==ניסיונות התיישבות דומים שקדמולשקדמו ל"התיישבות האלף"==
▲הרעיון שלרעיון '''התיישבות האלף''' הוצע לראשונה על ידי [[לוי אשכול]] (שקולניק) בוועידת [[הפועל הצעיר]] שהתכנסה ב- [[1926]]. שקולניק, שחזר באותה עת מסיור ביווןב[[יוון]], היה תחת השפעת המבצע שהתנהל שם ליישוב המוני וזול של עקורים יוונים מתורכיהמ[[טורקיה]]. את הצעתו העלה בהקשר להתיישבות זולה של פועלי המושבות בעמקב[[עמק זבולון ]]. לימים אומץ שם זה לתכנית התיישבות של פועלי המושבות באזור ההדרים, אותהשאותה יזם המרכז החקלאי והגיש למחלקת ההתיישבות. בקיץ 1927 יזם המרכז החקלאי תכנית להתיישבות אלף משפחות של פועלים, אשר המתינו, חלקן שנים אחדות, לתורן להתיישבות. ל"התיישבות האלף" קדמה בעיה של [[מימון ]], וזאת כתוצאה מ[[העלייה הרביעית#משבר העלייה הרביעית (1927-1926)| ממשברמשבר כלכלי]] ומיתוןו[[מיתון]] ששררו בארץ ישראל בשנת [[1926]]. משבר זה , של [[העלייה הרביעית]] , הביא לאבטלהל[[אבטלה]] של כשליש מכוחמ[[כוח עבודה|כוח העבודה ]] היהודיה[[יהודי]], ואף לעצירת העלייה ולירידהול[[ירידה מארץ ישראל|ירידה משמעותית מהארץ ]]. בביצוע התיישבות האלף הראשונה יושמו הלקחים שהופקו מראשית [[שנות ה- 20 של המאה ה-20 |שנות ה-20]]: היישובים הוקמו על שטח מישורי,[[מישור]]י שנעשתה בו עבודת הכנה לניקוז מי [[נחל הקישון |הקישון]], והמתיישבים עברו הכשרה מתאימה. כמו כן, השתמשו במסקנות מדעיות ובתכניות מדויקות , שהכינה מחלקת ההתיישבות, כאשר המשבר הכלכלי הביא לירידה במחירי חומרי הגלם. <ref>{{הערה|דן גלעדי, '''לוי אשכול -– קברנט ההתיישבות ההמונית 1952-19481948–1952''', מכון גולדה מאיר, 1993, עמודעמ' 31. </ref><br /> ניסיון דומה ל"התיישבות האלף" נעשו בימי [[העלייה הראשונה]], כאשר חברי [[אגודת האש]] של [[מינסק]] הקימו יישוב מטעים בעין זיתים, ליד צפת.<ref>אפרים ומנחם תלמי, לקסיקון ציוני, ספרית מעריב, 1982, עמוד 129. </ref><br />}}
ניסיון דומה נוסף ל"התיישבות האלף" נעשה בימי [[העלייה הראשונה]], כאשר חברי [[אגודת האש]] של [[מינסק]] הקימו יישוב מטעים ב[[עין זיתים]], ליד [[צפת]].{{הערה|[[אפרים תלמי|אפרים]] ו[[מנחם תלמי]], '''לקסיקון ציוני''', ספרית מעריב, 1982, עמ' 129.}}
==ביצוע התכנית==
בשנת [[1932]] חודשה התכנית, ובמסגרתה הוחלט לישבליישב בסמוך למושבותל[[מושבה|מושבות]] ותיקות אלף משפחות נוספות של פועלים. בשל [[השפל הגדול|המשבר הכלכלי העולמי]] לא הושגו הכספים הנדרשים לביצוע התוכנית, ובסופו של דבר התישבוהתיישבו במסגרת זו 437 משפחות בלבד. 202 מהמשפחות קיבלו מימון מלא, שכלל בית צנוע ו-15 דונם אדמה, מחציתם נטועים בעצי [[הדר]], והשאר מיועד להקמת חצר משק ולגידולול[[חקלאות|גידול]] [[מספוא]] וירקותו[[ירקות]]. שאר המשפחות קיבלו בתחילה רק מחצית מהחלקה, והוכנו עבורם שטחי קרקע נוספים להשלמת המשק מאוחר יותר. המתישבים היוהמתיישבים אמורים היו להמשיך בעבודתם כפועלים שכירים[[שכיר]]ים במושבות ובמקביל לפתח את משקם הפרטי, במה שנודע "התישבותהתיישבות בהדרגה". כך הוקמו המושבים [[כפר ביל"ו]] ([[גיבתון|וגיבתון1932]]) ו[[גבתון]] ([[1933]]) בסמוך ל[[רחובות|לרחובות]], [[נטעים]] (1932) ו[[בית עובד|ובית עובד]] (1933) ליד [[נס ציונה]], [[צופית (מושב)|צופית]] (1933) ליד [[כפר סבא]], בהדרגהובהדרגה ליד [[פתח תקווה]], [[כפר הס]]<ref>[http://www.kfar-hess.co.il/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=586603 אודות כפר-הס]</ref>{{כ}} ([[1931]]) ליד [[תל מונד]], [[רמת טיומקין]] (1933) ליד [[נתניה]], [[רשפון]]<ref>[http://www.rishpon.org.il/content.php?action=showart&sn=109 רשפון, בן הזקונים של התיישבות האלף]</ref>{{כ}} ([[1936]]) ליד [[הרצליה]], [[גבעת ח"ן]] (1933) ליד [[רעננה]] ו[[גני עם|וגני עם]] (1932) ליד [[מגדיאל]]. במסגרת התוכנית צורפו 12 משפחות ל[[קבוצת שילר|לקבוצת שילר]] (גן שלמה) לידשליד [[רחובות]] ו-20 משפחות ל[[גבעת השלושה|לגבעת השלושה]] לידשליד [[פתח תקווה]]. שני הקיבוצים קיבלו במסגרת התכנית תקציבים[[תקציב]]ים ששימשו להקמת בניניםבניינים ונטיעת מטעים. תכנית התישבותהתיישבות לא הגיעה לכלל מיצוי מלא. הישוביםהיישובים שהוקמו לא התפתחו כפי שתוכננו והם נזקקו להלוואות נוספות מצד המוסדות המיישבים כדי להתבסס. תקוות המוסדות המיישבים, שנמצאה הדרך להתיישבות זולה, לא התגשמו. עם זאת מסמלת התיישבות האלף את ראשית המפעל ההתישבותיההתיישבותי רחב ההיקף של תקופת [[העליההעלייה החמישית]].<br />
==לקריאה נוספת==
*אלכסנדר ביין, '''תולדות ההתישבות הציונית: מתקופת הרצל ועד ימינו''', מסדה, 1976.<br />
*דן גלעדי, '''היישוב בתקופת העלייה הרביעית: 1924–1929''' 1929-1924, בחינה כלכלית ופוליטית, עם עובד, 1973.<br />
==קישורים חיצוניים==
*[http://tnuathaavoda.info/zope/home/100/terms/1147586011/ התיישבות האלף], באתר תנועת העבודה הישראלית]<br />
*רפאלה סטנקביץ, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=19954 התיישבות האלף], בספרייה הווירטואלית של מטח
[http://www.kfar-hess.co.il/ אתר הבית של כפר הס]
==הערות שוליים==
<references />
[[קטגוריה:היישוב]]
[[קטגוריה: המנדט הבריטי: היסטוריה]]
[[קטגוריה:ציונות]]
{{אין בינוויקי|17:35, 5 באוקטובר 2009 (IST)}}
|
