מגבר מנורות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 25:
שיטת מגברי המנורות אמנם מיושנת יותר, [[אמינות|אמינה]] פחות, רגישה ויקרה (בהתחשב בצורך ב[[שנאי]] טוב על מנת להתאים את זרם היציאה לרמקול), אך עם זאת שיטת המנורות חביבה על חלק מהאודיופילים (אנשים שתחביבם הוא האזנה ועיסוק בציוד סטריאו ברמה גבוהה). מעבר לסיבות הפסיכולוגיות והאסתטיות, למגברי מנורות לרוב צליל שונה משל המגברים הטרנזיסטוריים. המנורות, שהינן רכיב הגברה פחות מדויק מטרנזיסטורים, מכניסות באופן טיפוסי עיוותים בהרמוניות הזוגיות בצליל, מה שמתפרש בשמיעה האנושית כצליל "חם", "עגול" ונעים יותר מאשר בהגברה טרנזיסטורית, אך מאידך גם עמום יותר. עם זאת, כיום ניתן לעצב את חותמת הצליל של מגברי מנורות גם בדרכים אחרות ואף בניגוד ל"חמימות" הטיפוסית הנ"ל, ולכן המגוון בשוק מגברי המנורות גדול מאוד על אף היותו שוק "נישה" (ייחודי).
בנוסף, החיווט בחלק ממגברי המנורות נעשה בשיטה הידנית המסורתית, ללא מעגלים מודפסים, מה שמעלה את מחירם. יש המאמינים כי שיטה זו תורמת לצליל.
למגברי מנורות יש את היכולת לספוג במשך מספר דקות עומס שעשוי להרוס מערכות טרנזיסטוריות במילישניות וכמו כן הם בעלי עכבת כניסה גבוהה ביותר אשר עוזרת להתגבר על שינויים במתח וזרם.
==חסרונות==
שפופרות הריק תופסות נפח גדול במעגל החשמלי ולכן מעגלים המבוססים על הגברת מנורות הם בדרך כלל גדולים וכבדים בשל משקל ה[[שנאי|שנאים]] ביחס למעגלים המבוססים על טרנזיסטורים.
מגברי מנורות לוקים בחסר כאשר יש צורך בהגברה רצינית של מספר כלי נגינה יחד ולכן בדרך כלל משתמשים בהגברת מנורות לכל אחד מהכלים ובמגברים מבוססי טרנזיסטור למגבר הראשי.<br />
אורך חיי מגבר המנורות קצר יותר מאשר טרנזיסטור בשל העובדה שהוא עשוי מחומרים שבירים ודליקים ומכיוון שכך הוא חשוף לפגעים שונים, כגון טלטול ,מכות, שבירה וכו'.<br />
בשל הפופולריות של מגברי הטרנזיסטור קשה יותר להשיג שפופרת הגברה במקום אחת שיצאה מפעולה ובמיוחד כאשר מדובר בשפופרות נדירות משנות ה-70 ומטה. לכן, כל מי שברשותו מגבר מנורות מהשנים האלה לא יעיז להוציא אותו מהבית אלא רק לצורכי הקלטה בלבד.
==ראו גם==
| |||