הבדלים בין גרסאות בדף "פרידריכשטראסה"

מ
הגהה קלה
מ (הגהה קלה)
[[קובץ:Friedrichstraße Unter den Linden Berlin.jpg|ממוזער|מבט מפרידריכשטראסה לכיוון [[אונטר דן לינדן]]]]
 
'''פרידריכשטראסה''' (במ[[גרמנית]]: '''Friedrichstraße'''. מילולית:, "רחוב פרידריך") הוא אחד ממרכזי התרבות והקניותו[[מרכז קניות|הקניות]] של [[ברלין]], והרחוב המרכזי של [[רובע פרידריך]] (Friedrichstadt). הרחוב נקרא על שמו של ה[[נסיך בוחר|אלקטורנסיך הבוחר]] [[פרידריך הראשון מלך פרוסיה|פרידריך השלישי]], שליט [[ברנדנבורג]], ששלט בשניםבין השנים [[1688]]-[[1713]], ובשנת [[1701]] הוכתר גם כ[[פרידריך הראשוןמלכי פרוסיה|מלך פרוסיהבפרוסיה]].
 
==מיקום==
הרחוב נמשך מחלקו הצפוני של רובע [[מיטה (שכונהרובע)|רובע מיטה]] (שמצפון לו נקרא הרחוב שוסה-שטראסה), ועד ל-Hallesches Tor (מיקום אחד משעריהמ[[שער (מבנה)|שעריה]] של חומת ברלין העתיקה, שאינה עוד) ברובע [[קרויצברג]]. בשל היותו ציר צפון-דרום יוצר הרחוב [[צומת|צמתים]] חשובים עם צירי מזרח-מערב בעיר, ובייחוד עם רחוב לייפציג (Leipziger Straße) ו[[אונטר דן לינדן]]. קו U6 של [[הרכבת התחתית של ברלין]] עובר מתחת לרחוב. במהלך [[המלחמה הקרה]] חצתה [[חומת ברלין]] את הרחוב לשניים, בנקודה שנודעה בשם [[צ'ק פוינט צ'ארלי]]. כרחוב הקניות המסורתי של מרכז ברלין, פרידריכשטראסהמצוי נמצאפרידריכשטראסה שלושה רחובות ממזרח לרחוב וילהלם (Wilhelmstrasse), במקביל ללב ההיסטורי שבו שכנו עד [[1945]] בנייני הממשל.
 
==בתקופת המלחמה הקרה==
הרחוב ניזוק קשות במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], ונבנה מחדש רק בחלקו לאחר חלוקת העיר. האזור שנותר במערב ברלין שוקם חלקית כרחוב מגורים; בסוף [[שנות השישים,ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] נהרסו השרידים האחרונים של כיכר בל-אליאנס (Belle-Alliance-Platz), בקצה הרחוב, שמה של הכיכר שונה לכיכר מהרינג (Mehringplatz) ונבנו בה משרדים ושיכוניםו[[שיכון|שיכונים מבטון]]. למרות מיקומו המרכזי, האזור נותר [[עוני|עני]] יחסית.
 
באזור שנותר במזרח ברלין, התקבלו תוכניות להרחבת הכביש לארבעה נתיבים (כפי שנעשה ב[[רחוב לייפציג]]); [[מלון אונטר דן לינדן]] (שנהרס ב-[[2006]]) ובניין לינדנקורסו (Lindencorso,; נהרס ב-[[1991]]) היו שני המבנים היחידים שנבנו בתקופה זו מתוך התחשבות בתכנית ההרחבה של הרחוב. [[גרנד הוטל ברלין]], מלון חמשת הכוכבים הטוב ביותר במזרח גרמניה, נבנה מול מלון אונטר דן לינדן ב-[[1987]].
 
תוכניות אחרות הועלו לבנייה מחדש של הרחוב, ובעת [[איחוד גרמניה (המאה ה-20)|איחוד גרמניה]] ב-[[1990]] הבנייה הייתה הבנייה בעיצומה, אך מכיוון שנעשתה בשיטת ה[[בנייה טרומית|בנייה הטרומית]] שהייתה שלטת במזרח גרמניה, היא הופסקה, והמבנים שטרם הושלמו נהרסו. הקזינו של ברלין, למשל, שבנייתו הושלמה, נהרס ב-[[1994]].
 
פרידריכשטראסה נבנה מחדש במהלך [[שנות התשעיםה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], ונחשב אז לפרויקט הבנייה הגדול בעיר. כמה [[אדריכל]]ים נודעים תרמו לתכניות הבנייה, בהם [[ג'ן נובל]], שתכנן את בניין ה[[כלבו]] [[גלרי לאפאייט]], ו[[פיליפ ג'ונסון]], שתכנן את מרכז העסקים האמריקני בצ'ק פוינט צ'ארלי. התכניות התקבלו בתגובות מעורבות, אך הרחוב הפך מחדש ליעד קניות פופולארי.
 
במהלך המלחמה הקרה וחלוקת ברלין, שימשה תחנת הרכבת התחתית פרידריכשטראסה, על אף שהייתה ממוקמת בחלק המזרחי של העיר, שניים מקווי [[רכבת אס-באהן בברלין]] שעברו במערב העיר, כמו גם את קו הרכבת התחתית U6. התחנות שימשו כנקודות מעבר בקווים אלה, ורכבות עצרו בהן, למרות שכל שאר התחנות של אותם קווים במזרח העיר נותרו כתחנות רפאים ונאטמו, כך שהרכבות יכלו רק לחלוף דרכן מבלי לעצור. בתחנת פרידריכשטראסה יכלו נוסעים ממערב ברלין לעבור מרציף אחד למשנהו, אך לא יכלו לצאת מהתחנה לרחוב ללא המסמכים המתאימים. חלק זה של התחנה היה נתון תחת אבטחה כבדה, והיה מנותק לחלוטין מהחלק הקטן יותר של התחנה ששימש את קווי האס-באהן.
 
==אישים שהתגוררו בפרידריכשטראסה==
106,938

עריכות