שכיב מרע – הבדלי גרסאות

הביטוי "מצווה מחמת מיתה", בא להגדיר את העובדה שבקיום רצונו זה, אנו מבצעים את רצונו האחרון של המת. אנו מוצאים בתלמוד ביטוי זה, במקביל לביטוי צוואת "שכיב מרע", אך למעשה שני המושגים מבטאים עיקרון אחד, שחכמי התלמוד התחשבו במצבו הפיזי והנפשי הקשה של אדם השוכב על ערש דווי, ופטרו אותו מן הדרישות הפורמליות שהטילו על אדם בריא המצווה את רכושו (מעשה קניין, נוסח מסוים וכו'). ההבדל בין שני המושגים קשור למידת מודעותו של המצווה את רכושו למצבו הבריאותי.