הבדלים בין גרסאות בדף "גת (משטח דריכה)"

אין שינוי בגודל ,  לפני 10 שנים
(הורדת פריט בבליוגרפי לא רלוונטי)
ה[[גפן]] היא אחת מ[[שבעת המינים]] בהם השתבחה ארץ ישראל. חשיבותה הרבה, הן למאכל והן לטקסים יהודיים כמו [[קידוש]] ו[[הבדלה]], הביאו לגידולה הנרחב, ולאזכורים רבים שלה ושל מלאכת הפקת תצרוכתה במקורות היהודיים. ממקורות אלה ניתן ללמוד על מלאכת הפקת היין והתירוש בגת הארצישראלית בתקופת ה[[משנה]] וה[[תלמוד]]:
 
המקורות מלמדים כי מבנה המתקנים החקלאיים להפקת תירוש ויין היה מורכב ושונה ממקום למקום: לעתים היתה הגת קטנה, והובילה לבור אחד, ולעתים היה זה מתקן ציבורי, ששימש יותר מחקלאי אחד. כך למשל ב[[תוספתא]] מסכת תרומות (פרק חג' משנה גז'): "גת אחת לשתי בורות, או שתי גתות לבור אחת; שתי גתות לשתי בורות..."‏‏. כן מסופר כי הגת צופתה בחומר אטום לחלחול, כדי למנוע אובדן של תירוש. אחד החומרים ששימשו לכך היה [[זפת]], כמתואר ב[[התלמוד הבבלי|תלמוד בבלי]]: "גת של אבן שזפתה עובד כוכבים".‏‏<ref>‏[[מסכת עבודה זרה]], דף ע"ד, עמוד ב'‏</ref> כדי למצות את המירב מהענבים, היו גתות בהן גלגלו החקלאים לאחר הדריכה [[רחיים|אבני רחיים]] עגולות וכבדות, שנקראו 'עגולים'‏‏<ref>‏משנה [[מסכת טהרות]], פרק י', משנה ח ‏</ref>, אך זאת רק לאחר פינוי התירוש שכבר נסחט מבורות האיגום, שכן ה'עגולים' ריסקו את הגרעינים והפיקו בשל כך תירוש פחות איכותי.<br />
התירוש זרם לבור האיגום דרך בדים או מחצלות מסוגים שונים, כמו "משמרת של יין" ‏‏<ref>[[תלמוד ירושלמי]], מסכת תרומות פרק ח', הלכה ג'</ref>, "סודרין" או "כפיפה מצרית" ‏‏<ref>‏משנה [[מסכת שבת]] פרק כ', משנה ב ‏</ref>, שנועדו לסננו מגרעינים וזגים (קליפות). לאחר האיגום נאסף התירוש לתוך חביות שהוצבו בסמוך לגת, בכלי שנקרא 'מחץ' או 'משפך'‏‏.<ref>‏תוספתא, מסכת עבודה זרה, פרק ח' הלכה א ‏</ref> החביות היו מסוגים וגדלים שונים, כמתואר במשנה [[מסכת כלים]] (פרק ב', הלכה ב'): "מקדרות הדקות ועד חביות לודיות (מהעיר לוד) - ברביעית (מידת [[נפח]] של נוזלים); מלודיות ועד לחמיות (מבית לחם) - בחצי [[לוג]]" ‏‏<ref>משנה, מסכת כלים, ב',ב'</ref>. החביות היו נחתמות ב[[חרס]], חוץ מ"הקנקנים בשרון" שהיו "פיטסות נאות ומגופרות (מצופות בגופר)", ומחירן היה גבוה יותר.‏‏<ref>‏תלמוד בבלי, [[מסכת בבא בתרא]], דף צ"ז, עמוד ב‏</ref> "התחנה האחרונה" של התירוש והיין שהובאו מהגת היתה מיכל גדול שנקרא 'חצב', 'נאד', 'לגין' או 'צרצור', כמפורט בתלמוד הבבלי ([[מסכת עבודה זרה]], דף ע"ג, עמוד א). ה'חצב' היה הכלי הגדול ביותר: "חצבים גדולים, שיעורן בשני לוגין"‏‏<ref>‏משנה, מסכת כלים, פרק ב',הלכה ב'‏</ref> ואילו 'צרצור' הוא הקטן מכולם, כמתואר בתלמוד: "והוא פך קט".