חוק טיפול בחולי נפש – הבדלי גרסאות

החלפת החוק הישן (1955) בחדש (1991) נבעה, בין השאר, מרפורמות שהתרחשו ב[[העולם המערבי|עולם המערבי]] ב[[שנות ה-70]] ו[[שנות ה-80|ה-80]] של [[המאה העשרים]], בכל הנוגע לחוקי האשפוז בכפייה. הרפורמות היו מבוססות על המודל המשפטי, שלפיו החלטה על אשפוז כפוי המהווה הגבלה על [[חירות האדם|חירות הפרט]], צריכה להתקבל על ידי [[הרשות השופטת]]. בהתאם למודל זה הגבילו החוקים החדשים את העילות המבססות אשפוז בכפייה, ונתנו עדיפות למבחן המסוכנות כעילת האשפוז על פני קריטריון של "צורך בטיפול", המהווה את הקריטריון המנחה במודל הרפואי. במקביל גברה המודעות הציבורית לזכויות האדם של המתמודדים המאושפזים.

 

* יוגדרו בחוק העילות לאשפוז כפוי.

* יוגבל תוקפה של ההוראה לאשפוז כפוי.

*נוסח החוק:

:נוסח החוק מעורפל למדי ומאפשר מידת פרשנות סובייקטיבית נכבדה להתוויות "הסיכון" ו"כושר השיפוט הפגום" בידי הפסיכיאטר המאשפז, שעלול לסבול מהטיות סוציו-אקונומיות או כשלי תקשורת בין אישית.

**הערכת "המסוכנות העתידית" שנדרשת לשם הפעלת החוק ניצבת בסתירה למקובל לרוב בסדר הדין הפלילי בו נהוג להחיל עונש, קנס, הליך שיקומי וכיוצא בזה , בהסתמך על מעשה או עוולה שביצע הנאשם בעבר, ולא על יסוד דברים שאפשר שיעשה בעתיד, אך כבני אדם גם לבכיר שברופאים אין דרך אמפירית או יכולת מדעית של ממש להוכיח מה ילד יום.

 

 

:אף על פי שהחוק מגביל את השימוש באמצעי כפיה (דהיינו, קשירה למיטה, טיפול בנזעי חשמל, ומתן תרופות בזריקה), ומגדיר אותם כטיפוליים גרידא - עדיין קיים קושי ניכר לפקח מקרוב על אופן השימוש בהם בין כתלי המחלקות הסגורות.

 

*העדר רגולציה וביקורת מספקת:

 

*הרכב ועדות הערר על אשפוז כפוי:

 

דוגמה להצעת פתרון אפשרי לבעיות המרכזיות:

* מינוי מפקח שאינו איש מקצוע של בריאות הנפש, במעמד צד ג', על השימוש באמצעי הכפייה בזמן אמת. כגון: שופט מעצרים, משפטן ותיק, או נציג חוק (קצין משטרה), שיהא נוכח בתחומי בית החולים בכל שעות היממה, ותפקידו לאשרר המשך פעולת כפייה מעבר לפרק זמן סביר שיקבע (למשל קשירה שנמשכת למעלה מחצי שעה וכדומה). איוש תקן שכזה עשוי לסייע במניעת מקרים של ניצול סמכות לרעה כלפי חסרי ישע במחלקות הסגורות.

 

:עם זאת, יש הסוברים{{מקור}} שמן הראוי לבטל כליל את ועדות הערר הרפואיות, ובמקביל להבטיח בחוק את זכות העירעור לערכאה משפטית בפרק זמן סביר ממועד ההחלטה על האשפוז, זאת ללא התניית הדיון בדחיית הבקשה על ידי שתי ועדות קודמות, כפי שהמצב הוא כיום.