עומדים על כתפי ענקים – הבדלי גרסאות

השימוש המתועד הראשון בביטוי הוא מן [[המאה ה-12]] ומיוחס ל[[ברנאר משארטר]]. מעט מאוחר יותר, בעל "[[תוספות רי"ד]]‏‏"<ref>‏שו"ת הרי"ד, סימן סב‏</ref> השתמש בביטוי כדי להצדיק את האפשרות לחלוק על הקדמונים, שנחשבו לגדולים יותר ב[[תורה]]<ref>‏עיין‏ראו [[ירידת הדורות]]‏</ref>. גם בהקדמה לספר "[[שיבולי הלקט]]", המחבר מביא משל זה בשם "אחד מחכמי אומות העולם".

שימוש מפורסם במטפורה הוא של [[אייזק ניוטון]] ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] שכתב לעמיתו‏‏<ref>‏5 בפברואר 1676‏</ref> [[רוברט הוק]]: "מה ש[[דקארט]] עשה היה צעד טוב. אתה הוספת רבות בכיוונים שונים, במיוחד כשלקחת בחשבון את הצבעים של צלחות דקות בהקשר פילוסופי. אם אני הצלחתי לראות קצת רחוק יותר, זה מפני שעמדתי על כתפי ענקים"‏‏<ref>‏היו שראו זאת כעקיצה אירונית המתייחסת להוק שהיה בעל גיבנתחטוטרת</ref>. הציטוט מניוטון מופיע על קצה מטבע שתי [[לירה שטרלינג|לירות שטרלינג]] הבריטי, שמעוצב כסמל להתקדמות הטכנולוגית‏‏<ref>‏http://www.royalmint.gov.uk/Corporate/BritishCoinage/CoinDesign/TwoPoundCoin.aspx‏</ref>.

בניגוד לעמדה המוצגת במטפורה, סיפר [[ניטשה]] בספרו "[[כה אמר זרתוסטרא]]‏‏"<ref>בפרק שכותרתו "‏על חזון וחידה" </ref> כי טיפס על הר גבוה עם גמד על כתפיו, אולם, כשהגיעו לפסגה, הגמד לא הצליח לראות את החזון שנשקף ממנה. במקום אחר ניטשה כותב כי אם יש התקדמות כלשהי בפילוסופיה, היא נעשית באמצעות אותם ענקים, נדירים שבבני האדם, הצועקים אחד לשני מעבר לתהום הדורות.

חברת [[חברת גוגל]] משתמשת בביטוי כ[[סלוגןסיסמה (פרסום)|סיסמה]] של [[מנוע חיפוש|מנוע החיפוש]] האקדמי שלה (googleGoogle scholar).