הבדלים בין גרסאות בדף "פרידריכשטראסה"

מ
אין תקציר עריכה
מ
[[קובץ:Berlin Downtown Friedrichstraße.jpg|ממוזער|מבט לכיוון פרידריכשטראסה]]
[[קובץ:Friedrichstraße Unter den Linden Berlin.jpg|ממוזער|מבט מפרידריכשטראסה לכיוון [[אונטר דן לינדן]]]]
 
'''פרידריכשטראסה''' (מ[[גרמנית]]: '''Friedrichstraße''', "רחוב פרידריך") הוא אחד ממרכזי התרבות ו[[מרכז קניות|הקניות]] של [[ברלין]] והרחוב המרכזי של [[רובע פרידריך]] (Friedrichstadt). הרחוב נקרא על שמו של ה[[נסיך בוחר|נסיך הבוחר]] [[פרידריך הראשון מלך פרוסיה|פרידריך השלישי]], שליט [[ברנדנבורג]], ששלט בין השנים [[1688]]–[[1713]] ובשנת [[1701]] הוכתר גם כ[[מלכי פרוסיה|מלך בפרוסיה]].
 
בתים המשיכו ונבנו לכיוון דרום, ובשנת [[1695]] כבר היו באזור זה 300 בתים, וניתן לו השם הנפרד פרידריכשטאט (מילולית: רובע פרידריך). גולים [[הוגנוטים]] רבים בחרו להתיישב באזור, ולאחר מותו של [[פרידריך הראשון מלך פרוסיה|פרידריך השלישי]], [[פרידריך וילהלם הראשון, מלך בפרוסיה|פרידריך וילהלם הראשון]] שירש אותו בשלטון עודד אנשי צבא להתגורר באזור גם כן. בשנות ה-30 של [[המאה ה-19]] כבר השתרע הרחוב משער האלה (Hallesches Tor) בדרום ועד שער אורניינבורג (Oranienburger Tor) בצפונה, אף כי מ[[גשר וידנדאם]] צפונה נותר אופיו של הרחוב כפרי ברובו ונבנה בו מחנה לחיל הפרשים המלכותי. מחנה זה ננטש רק בעקבות [[מהפכות 1848 בגרמניה|מהפכת 1848]].
 
[[תמונה:Berlin Bahnhof Friedrichstrasse Schluetersteg 1900.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[תחנת הרכבת פרידריכשטראסה]] בתחילת המאה ה-20]]
במהלך המאה ה-19 הפך פרידריכשטראסה לאזור יוקרתי ונבנו בו מלונות ומסעדות. בניית [[תחנת הרכבת פרידריכשטראסה]] ב-[[1882]] הפכה את הרחוב לאחד העמוסים בעיר. בתחילת המאה ה-20 הפך האזור למרכז למסחר ב[[זהב]] וב[[אבנים טובות]] בשעות היום, ולאזור [[זנות]] בשעות הלילה, ובצומת של הרחוב עם [[אונטר דן לינדן]] הוצב שוטר התנועה הראשון, שניסה לכוון בשריקות ובתנועות יד את תנועתם של חשמליות, מוניות, רכבים ממונעים, אוטובוסים, רוכבי אופניים והולכי רגל. ב-[[1927]] נפתחה מסעדת "פרנציסקנס" בחלקו הצפוני של הרחוב, שיכלה להכיל עד 25002,500 סועדים. המסעדה נפגעה מפצצה במהלך מלחמת העולם השנייה, ורק ב-[[2008]] נמכר השטח מחדש לפיתוח במטרה לבנות בו מתחם מלונות ומשרדים.
 
==בתקופת המלחמה הקרה==
הרחוב ניזוק קשות במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], ונבנה מחדש רק בחלקו לאחר חלוקת העיר. האזור שנותר במערב ברלין שוקם חלקית כרחוב מגורים; בסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] נהרסו השרידים האחרונים של כיכר בל-אליאנס (Belle-Alliance-Platz), בקצה הרחוב, שמה של הכיכר שונה לכיכר מהרינג (Mehringplatz) ונבנו בה משרדים ו[[שיכון|שיכונים מבטון]] מבטון. למרות מיקומו המרכזי, האזור נותר [[עוני|עני]] יחסית.
 
באזור שנותר במזרח ברלין התקבלו תוכניות להרחבת הכביש לארבעה נתיבים (כפי שנעשה ב[[רחוב לייפציג]]); [[מלון אונטר דן לינדן]] (שנהרס ב-[[2006]]) ובניין לינדנקורסו (Lindencorso; נהרס ב-[[1991]]) היו שני המבנים היחידים שנבנו בתקופה זו מתוך התחשבות בתכנית ההרחבה של הרחוב. בין הבניינים החדשים שנבנו בתקופה זו היה מרכז הסחר העולמי, שנפתח ב-[[1978]] במבנה בן 25 קומות, ו[[גרנד הוטל ברלין]], מלון חמשת הכוכבים הטוב ביותר במזרח גרמניה, שנבנה מול מלון אונטר דן לינדן ב-[[1987]].
 
תוכניות אחרות הועלו לבנייה מחדש של הרחוב, ובעת [[איחוד גרמניה (המאה ה-20)|איחוד גרמניה]] ב-[[1990]] הייתה הבנייה בעיצומה, אך מכיוון שנעשתה בשיטת ה[[בנייה טרומית|בנייה הטרומית]] שהייתה שלטתששלטה במזרח גרמניה, היא הופסקה, והמבנים שטרם הושלמו נהרסו. הקזינו של ברלין, למשל, שבנייתו הושלמה, נהרס ב-[[1994]].
 
פרידריכשטראסה נבנה מחדש במהלך [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], ונחשב אז לפרויקט הבנייה הגדול בעיר. כמהמספר [[אדריכל]]ים נודעים תרמו לתכניות הבנייה, בהם [[ג'ן נובל]], שתכנן את בניין ה[[כלבו]] [[גלרי לאפאייט]], ו[[פיליפ ג'ונסון]], שתכנן את מרכז העסקים האמריקני בצ'ק פוינט צ'ארלי. התכניות התקבלו בתגובות מעורבות, אך הרחוב הפך מחדש ליעד קניות פופולארי.
 
במהלך המלחמה הקרה וחלוקת ברלין שימשה תחנת הרכבת התחתית פרידריכשטראסה, על אף שהייתה ממוקמת בחלק המזרחי של העיר, שניים מקווי [[רכבת אס-באהן בברלין]] שעברו במערב העיר, כמו גם את קו הרכבת התחתית U6. התחנות שימשו כנקודות מעבר בקווים אלה, ורכבות עצרו בהן, למרותאף על פי שכל שאר התחנות של אותם קווים במזרח העיר נותרו כתחנות רפאים ונאטמו, כך שהרכבות יכלו רק לחלוף דרכן מבלי לעצור. בתחנת פרידריכשטראסה יכלו נוסעים ממערב ברלין לעבור מרציף אחד למשנהו, אך לא יכלו לצאת מהתחנה לרחוב ללא המסמכים המתאימים. חלק זה של התחנה היה נתון תחת אבטחה כבדה, והיה מנותק לחלוטין מהחלק הקטן יותר של התחנה ששימש את קווי האס-באהן של מזרח העיר.
פרידריכשטראסה נבנה מחדש במהלך [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], ונחשב אז לפרויקט הבנייה הגדול בעיר. כמה [[אדריכל]]ים נודעים תרמו לתכניות הבנייה, בהם [[ג'ן נובל]], שתכנן את בניין ה[[כלבו]] [[גלרי לאפאייט]], ו[[פיליפ ג'ונסון]], שתכנן את מרכז העסקים האמריקני בצ'ק פוינט צ'ארלי. התכניות התקבלו בתגובות מעורבות, אך הרחוב הפך מחדש ליעד קניות פופולארי.
 
במהלך המלחמה הקרה וחלוקת ברלין שימשה תחנת הרכבת התחתית פרידריכשטראסה, על אף שהייתה ממוקמת בחלק המזרחי של העיר, שניים מקווי [[רכבת אס-באהן בברלין]] שעברו במערב העיר, כמו גם את קו הרכבת התחתית U6. התחנות שימשו כנקודות מעבר בקווים אלה, ורכבות עצרו בהן, למרות שכל שאר התחנות של אותם קווים במזרח העיר נותרו כתחנות רפאים ונאטמו, כך שהרכבות יכלו רק לחלוף דרכן מבלי לעצור. בתחנת פרידריכשטראסה יכלו נוסעים ממערב ברלין לעבור מרציף אחד למשנהו, אך לא יכלו לצאת מהתחנה לרחוב ללא המסמכים המתאימים. חלק זה של התחנה היה נתון תחת אבטחה כבדה, והיה מנותק לחלוטין מהחלק הקטן יותר של התחנה ששימש את קווי האס-באהן של מזרח העיר.
==אישים שהתגוררו בפרידריכשטראסה==
* [[אלכסנדר פון הומבולדט]] שכר את בית מס' 139 בשנת [[1800]].