נחלת שבט מנשה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
[[תמונה:12 staemme israels heb.svg|שמאל|ממוזער|250px|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט מנשה: בצהוב-ירוק -במרכז הארץ ]]
'''נחלת שבט מנשה''' עלתה בגורל "בית יוסף", לאחר [[נחלת שבט אפרים]]. נחלת [[שבט מנשה]] נחשבת לגדולה שבנחלאות השבטים. לשבט מנשה שתי נחלאות: האחת בעבר הירדן המזרחי והשניה בעבר הירדן המערבי. מושב בני השבט משתרע מ[[ים תיכון|הים התיכון]] עד [[הגלעד]] ו[[הר החרמון]]. ברכת [[משה
הגורל, אשר לפיו חולקו הנחלאות, היה מבוסס, בין השאר, על היכולת הכלכלית של חבל הארץ לפרנס את האוכלוסייה אותה הוא יישא. [[יהושע בן נון]] מציין מדוע דווקא השבטים לבית יוסף נחלו את [[השומרון]]. בתחומי השבטים אלה, על פני שטח רחב, עדיין ישבו עמים זרים: הַפְּרִזִּי,ְהָרְפָאִים והַכְּנַעֲנִי, אלה היו עמים חזקים שרק שבטים חזקים יכולים להמודד עימם. כמו כן, היו בהר אפרים ובהר מנשה שטחי [[יער|יערות]], שאינם מאפשרים לעבד את האדמה. רק שבט חזק יכול לברות את היערות.
שורה 38:
==עבר הירדן המזרחי==
שבט מנשה קבל נחלה גם בעבר הירדן המזרחי. היא ניתנה לחצי-שבט המנשה עוד על ידי [[משה
[[תמונה:Nenashe 6.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נחלת שבט מנשה בעבר הירדן המזרחי]]
שורה 46:
* יהודה אליצור ויהודה קיל,'''אטלס דעת מקרא''', הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993
* זכריה קלאי, '''נחלות שבטי ישראל''', מוסד ביאליק ירושלים, 1967
[[קטגוריה:נחלות שבטי ישראל|מנשה]]
|