נחלת שבט מנשה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
מאין תקציר עריכה
שורה 2:
[[תמונה:12 staemme israels heb.svg|שמאל|ממוזער|250px|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט מנשה: בצהוב-ירוק -במרכז הארץ ]]
 
'''נחלת שבט מנשה''' עלתה בגורל "בית יוסף", לאחר [[נחלת שבט אפרים]]. נחלת [[שבט מנשה]] נחשבת לגדולה שבנחלאות השבטים. לשבט מנשה שתי נחלאות: האחת בעבר הירדן המזרחי והשניה בעבר הירדן המערבי. מושב בני השבט משתרע מ[[ים תיכון|הים התיכון]] עד [[הגלעד]] ו[[הר החרמון]]. ברכת [[משה רבינו]] התקיימה בהם:"וּמֵרֹאשׁ, הַרְרֵי-קֶדֶם; וּמִמֶּגֶד, גִּבְעוֹת עוֹלָם" (מקור:[[ספר דברים]] ל"ג, ט"ו).
 
הגורל, אשר לפיו חולקו הנחלאות, היה מבוסס, בין השאר, על היכולת הכלכלית של חבל הארץ לפרנס את האוכלוסייה אותה הוא יישא. [[יהושע בן נון]] מציין מדוע דווקא השבטים לבית יוסף נחלו את [[השומרון]]. בתחומי השבטים אלה, על פני שטח רחב, עדיין ישבו עמים זרים: הַפְּרִזִּי,ְהָרְפָאִים והַכְּנַעֲנִי, אלה היו עמים חזקים שרק שבטים חזקים יכולים להמודד עימם. כמו כן, היו בהר אפרים ובהר מנשה שטחי [[יער|יערות]], שאינם מאפשרים לעבד את האדמה. רק שבט חזק יכול לברות את היערות.
שורה 38:
==עבר הירדן המזרחי==
 
שבט מנשה קבל נחלה גם בעבר הירדן המזרחי. היא ניתנה לחצי-שבט המנשה עוד על ידי [[משה רבינו]]. וכך הנחלה מתוארת ב[[ספר יהושע]]: "וַיִּתֵּן מֹשֶׁה, לַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה; וַיְהִי, לַחֲצִי מַטֵּה בְנֵי-מְנַשֶּׁה--לְמִשְׁפְּחוֹתָם. וַיְהִי גְבוּלָם, מִמַּחֲנַיִם כָּל-הַבָּשָׁן כָּל-מַמְלְכוּת עוֹג מֶלֶךְ-הַבָּשָׁן וְכָל-חַוֹּת יָאִיר אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן שִׁשִּׁים עִיר. וַחֲצִי הַגִּלְעָד וְעַשְׁתָּרוֹת וְאֶדְרֶעִי, עָרֵי מַמְלְכוּת עוֹג בַּבָּשָׁן, לִבְנֵי מָכִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה, לַחֲצִי בְנֵי-מָכִיר לְמִשְׁפְּחוֹתָם."
 
[[תמונה:Nenashe 6.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נחלת שבט מנשה בעבר הירדן המזרחי]]
שורה 46:
* יהודה אליצור ויהודה קיל,'''אטלס דעת מקרא''', הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993
* זכריה קלאי, '''נחלות שבטי ישראל''', מוסד ביאליק ירושלים, 1967
 
 
[[קטגוריה:נחלות שבטי ישראל|מנשה]]