הבדלים בין גרסאות בדף "שלמה נקדימון"

נוספו 213 בתים ,  לפני 11 שנים
בשנת [[1983]], ולאחר מכן בשנת [[1984]], הרחיק נקדימון עד ל[[הונג קונג]] כדי לראיין את [[אברהם תהומי]], שהיה סגן מפקד סניף [[ההגנה]] ב[[ירושלים]] ולאחר מכן ייסד את ה[[אצ"ל]], והיה מעורב בחיסולו של המנהיג החרדי [[ישראל דה האן|יעקב ישראל דה האן]] בשנת [[1924]]. תהומי חי באחרית ימיו ב[[הונג קונג]]. בראיונות לא הודה תהומי במפורש כי הוא האיש שירה באקדח בדה האן, אך נטל על עצמו את האחריות לביצוע הרצח, שהיה מוצדק בעיניו כמשימה לאומית שחובה היה לבצעה. לדבריו המשימה הוטלה עליו על ידי [[יצחק בן צבי]], יושב ראש הוועד הלאומי, [[יוסף הכט]] המפקד הארצי של ההגנה ו[[זכריה אוריאלי]], מפקד סניף ההגנה בירושלים. לעומת זאת חשף נקדימון מסמך אותנטי בחתימת תהומי בו הוא מאשר את השתתפותו האישית בהתנקשות.
 
על ספרו "תמוז בלהבות" זכה נקדימון ב[[פרס סוקולוב]] לתקשורת הכתובה לשנת [[1993]]. בשנת [[1995]] קיבל פרס לחקר ביטחון ישראל מטעם [[מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים]] על מחקרו "חור שחור - ישראל, ארה"ב, עיראק 1981 - 1991". בשנת [[2008]] ([[ה'תשס"ח]]), ב[[יום העצמאות]] ה-60 של [[מדינת ישראל]], הוענק לנקדימון פרס [[יקיר העיר תל אביב]] על "תרומה ייחודית בתחום העיתונות, התקשורת, הפרשנות, המחקר, העיון והספרות".
 
==ספריו על תולדות היישוב==