הוראת שעה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה, עריכה
שורה 2:
'''הוראת שעה''' היא [[חיקוק]] שתוקפו הוגבל בזמן מראש. זאת, להבדיל מיתר ה[[חוק]]ים וה[[חקיקת משנה|תקנות]], שעומדים בתוקף כל עוד לא בוטלו או תוקנו.
 
הוראת השעה הראשונה ב[[ישראל]] היאנקבעה חוקבחוק המעבר (הוראת שעה), התש"ט-1949, שנחקק ב-[[6 באפריל]] [[1949]], ובו נקבע כי סמכויותיו של [[נשיא מדינת ישראל|הנשיא]] יועברו ל[[יושב ראש הכנסת]] בעת שהוא שוהה בחו"ל. מילוי מקומו של הנשיא טרם הוסדר אותה שעה, ומאחר שהנשיא עמד לצאת לחו"ל, נוצר צורך בהסדרת הנושא. מאוחר יותר נקבעו ההוראות בדבר מילוי מקומו של נשיא המדינה בחוק רגיל, וכיום הן מעוגנות ב[[חוק יסוד: נשיא המדינה]].
 
==הטעמים לשימוש בהוראת השעה==
השימוש בהוראות שעה נעשה משלושה טעמים עיקריים:
* כוונה לתת מענה ל'''סוגיה נקודתית''' מבלי לשנות את ה[[נורמה]] הכללית. כך למשל אירע במקרה של [http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2033/2033.pdf חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (הוראת שעה), התשס"ו-2005]. בסעיף 1 להוראת השעה נקבע כי היא תחול על "הבחירות לראש הרשות שיתקיימו ביום [[ה' בכסלו]] [[ה'תשס"ו|התשס"ו]] ([[6 בדצמבר]] [[2005]])". ה[[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל|בחירות]] היחידות שהתקיימו באותו היום הן הבחירות החוזרות לראשות עיריית [[נהריה]], שנערכו בהוראת [[בית משפט מחוזי|בית המשפט המחוזי]]. מאחר שהמחוקק לא נתן את דעתו למקרה מסוג זה, נקבעו בהליך חקיקה מהיר הוראות מיוחדות שיסדירו את [[מימון בחירות|מימון הבחירות]] בעיר.
* קביעת נורמה ל'''תקופת ניסיון''' שבסיומה ניתן יהיה לבחון את יעילותה והשלכותיה. כך, למשל, נקבע בשנת [[2000]] נקבע בתקנות להגנת חיית הבר איסור על [[ציד]] [[חוגלה (עוף)|חוגלות]] ו[[ארנבת|ארנבות]] לתקופה של 3 שנים, בשל הידלדלות אוכלוסייתם של מינים אלה. תוקף התקנות הוארכוהוארך מספר פעמים, ומשהתברר כי אוכלוסיית החוגלות והארנבות טרם התאוששה, הוחלט בשנת [[2006]] להפוך את הוראת השעה להוראת קבע.
* '''חקיקה בעייתית''' הנדרשת מאילוצים שונים, בדרך כלל ביטחוניים. הוראות שעה מסוג זה נפוצות יותר מאז [[המהפכה החוקתית]], שבעקבותיה התחזק מעמדן של [[זכויות אדם|זכויות האדם]] בישראל. החוק הבולט ביותר בהקשר זה הוא [[חוק האזרחות והכניסה לישראל]], האוסר על [[איחוד משפחות]] של [[פלסטינים]] ב[[ישראל]]. בג"ץ אישר את חוקתיותו של החוק, ברוב של 6 מול 5, ואולם השופט [[אדמונד לוי]] חתם את פסק הדין במילים "אציע לחברי, כי בכפוף לאמור לעיל, נדחה את העתירות ככל שהן נוגעות לעשייתו '''בעת הזו''' של צו מוחלט המורה על בטלותו של חוק האזרחות מחמת היותו בלתי חוקתי. עם זאת, אדגיש כי אם לא ישכילו המשיבים למלא אחר שהתבקשו, ספק בעיני אם יוכל החוק להתמיד ולצלוח את הביקורת השיפוטית גם בעתיד"‏‏<ref>‏בג"ץ 7052/03 '''[http://elyon1.court.gov.il/files/03/520/070/a47/03070520.a47.HTM עדאלה-המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים ואח']'''‏</ref>. מאז ניתן פסק הדין, הוארכה הוראת השעה פעמים נוספות, עד [[31 ביולי]] [[20092010]].
 
==תקופת תוקפה של הוראת שעה==
שורה 16:
 
==הוראות שעה התקפות כיום==
בכל רגע נתון עומדות בתוקפן עשרות הוראות שעה בנושאים שונים, החל בקביעתבהוראות המחייבות כי בכל [[היטל היצףאניה]] עלהפוקדת באופן סדיר [[יבואנמל]] שלבישראל לוחותישרתו עץ מצופים מ[[סין העממיתקברניט]] ישראלי ושישה [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A2BD4AEE-91D4-459D-9260-621635066C96/14750/1483.pdf[ימאי] וכלהישראליים‏‏<ref>‏תקנות בהוראותהספנות בדבר(ימאים) [[תשדיר(ציוות שירות|תשדיריאניות שירות]]בצוות ישראלי) (הוראת שעה), התשס"ב[[גלי-2002, צהק"ל]]ת [http://wwwהתשס"ב, עמ' 548.knesset.gov.il‏</Laws/Data/law/1980/1980.pdf].ref>,
וכלה בהוראות בדבר [[תשדיר שירות|תשדירי שירות]] ב[[גלי צה"ל]]‏‏<ref>‏[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/1980/1980.pdf חוק גלי צה"ל - שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) (הוראת שעה), התשס"ה-2005 {{pdf}}‏</ref>.
 
עם הוראות השעה העומדות כיום בתוקף, ניתן למנות הוראות שעה אלה:
שורה 49 ⟵ 50:
| איסור על [[איחוד משפחות]] של [[פלסטינים]] ב[[ישראל]]
| [[6 באוגוסט]] [[2003]]
| 78
| [[31 ביולי]] [[20092010]]
|-
| חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון)
שורה 65 ⟵ 66:
|-
|}
 
==הערות שוליים==
<references />
 
[[קטגוריה: ישראל: חוקים|*]]