הבשורה על-פי יעקב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בשורות אפוקריפיות
הגהה ועריכה קלה
שורה 1:
[[תמונה:Saint James the Just.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[יעקב הצדיק]], לכאורה, כותב הבשורה.]]
[[תמונה:GaudFerrariAnnuncJoachAnna.jpg|ממוזער|250px|שמאל|ההכרזה על הולדת מרים ליואכים ולאנה. ציור קיר מעשה ידי [[גאודנציו פררי]], [[1544]] - [[1545]].]]
'''הבשורה על פי יעקב''' או '''בשורת הילדות על פי יעקב''' או '''הפרוטואבנגליוןהפרוטואוונגליון על פי יעקב''' הוא ספר [[בשורות אפוקריפיות|אפוקרטיפטי]] (ספר חיצוני) לספרי ה[[בשורות]] של [[הברית החדשה]]. ככלהוא הנראהנכתב, הספרככל נכתבהנראה, בשנת [[150]] לספירה, ועל כן, אפשר שהוא הקדום מבין הספרים התומכים באמונת [[הבתולים הנצחיים של מרים|הבתולים הנצחיים]] של [[מרים, אם ישו]].
 
==כותב הבשורה ותאריך כתיבתה==
על פי המסופר בראשית הבשורה, היא נכתבה על ידי "יעקב" אשר כתב אותה ב[[ירושלים]] - כך לכאורה הטקסט טוען כי נכתב על ידי [[יעקב הצדיק]] - אחיו למחצה של [[ישו]] (בנו של [[יוסף הקדוש|יוסף]] בן זוגה של [[מרים, אם ישו]]) מנישואיו הקודמים (כטענת בשורה זו - ולא, כמקובל, בנם של יוסף ומרים שנולד לאחר הולדת ישו).
 
מחקרים הראו, בהתבסס על תוכן הבשורה, כי כותב הבשורה לא היה מודע למנהגים שללמנהגי ה[[יהדות]], ולכן לא ייתכן שיעקב הצדיק (שהיה יהודי) כתב את הבשורה, וכי הבשורה היא [[פסודפיגרפיה]]. [[ארמז]]ים ו[[הקבלה|הקבלות]] ל[[תרגום השבעים]] מהם ניתן לראות את ההבדלים בין תרגום זה לטקסט המסורה המקורי בעברית של [[התנ"ך]] מעידים על כך שכותב הבשורה לא ידע [[עברית]] וכי קרא את התנ"ך רק ב[[יוונית]].
 
המלומדים מסכימים כי הבשורה נכתבה באמצע [[המאה השנייה]]. אזכורה הראשון מופיע בכתבי [[אוריגנס]] מ[[אלכסנדריה]] מ[[המאה השלישית]], הקובע כי בשורה זו דומה ל[[הבשורה על פי פטרוס|בשורה על פי פטרוס]] וכי הטקסט מאוחר (לאור סגנונו ולאור העובדה כן הן בשורה זו והן הבשורה על פי פטרוס טענו כי יעקב הוא בנו של יוסף מנישואיו הקודמים).
 
==תפוצה==
בשורה זו זכתה לפופולריות רבה ותורגמה ללשפות [[ארמית]], [[אתיופית]], [[קופטית]], [[גאורגית]], [[ארמנית]], [[ערבית]], [[אירית]] ו[[לטינית]].
 
הטקסט הקדום ביותר של בשורה זו, אשר שרד עד ימינו, הוא טקסט משלהי [[המאה השלישית]]. טקסט זה התגלה בשנת [[1958]] על [[פפירוס]] שנשמר ב[[בביליותקה בודמריאנה]] שב[[ז'נבה]].
 
==סגנון==
בשורה זו היא אחת ממספר [[בשורות ילדות]] ששרדו, ואשר נכתבו על מנת לספק את הענייןעניינו של הציבור הנוצרי במאות השניההשנייה והשלישית לפרטים בדבר ילדותו של ישו. בדומה לטקסטים אחרים מתקופה זו - כותביהן ידעו פרטים מעטים ביותר על התרבות והדת היהודית (ולכן אינם מתארים את ילדותו של ישו שגדל בבית יהודי).
 
==תוכן הבשורה==
שורה 24:
* החלק השלישי מתאר את לידת ישו ואת החבאתו מ[[הורדוס]].
 
תמה חוזרת בספר היא שמירה אישית שהאל מעניק למרים, טהרתה ובתוליה הנצחיים (דבר שנקבע על ידי המילדותהמיילדות הבאות לבדוק אותה לאחר הולדת ישו).
כחלק מתמה זו מספרת הבשורה כי "אחיו" של ישו המוזכרים בבשורות אחרות הןהם ילדיו של יוסף מנישואיו הקודמים. מסיבה זו נאסר הספר לקריאה על ידי [[הכנסייה הקתולית]], מפני שעמדת הבשורה תואמת את עמדת [[הכנסייה היוונית אורתודוקסית]] בדבר אחי ישו (ה"[[אדלפוי]]") - בניגוד לעמדת הכנסייה הקתולית לפיה ה"אחים" הם למעשה בני דודים של ישו.
 
תיאור המופיע בבשורה זו ואינו מופיע בספרי ה[[בשורות]] המהווים חלק מהברית החדשה הםהוא תיאור הולדתו של ישו במערה, ותיאור הירצחו של [[זכריה (כהן)|זכריה]], אביו של [[יוחנן המטביל]] בביתב[[בית המקדש]], כאשר לא רצה להסגיר את מיקום בנו.
 
תיאור הולדת ישו במערה זכה לפופולריות, ובעקבותיו יצירות אמנות רבות מתקופת ה[[רנסאנס]] כמו גםוכן יצירות דתיות ([[איקונין|איקונות]]) ביזנטיות מתארות את הולדת ישו בתוך מערה.
 
==ראו גם==
* [[קפלת סקרובנייסקרובני]]
 
==קישורים חיצוניים==