פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 2,314 בתים ,  לפני 9 שנים
אין תקציר עריכה
בשנת 1587 המלומד המונגולי איושי-גושי שעסק בתרגום הכתבים הבודהיסטיים, שינה קלות את צורתן הגרפית של כמה מהאותיות, וכן הכניס סימנים רבים על מנת להקל על התעתיק הפונטי של מונחים ב[[סנסקריט]] ב[[טיבטית]] וב[[סינית]], האותיות החדשות שנוצרו על ידו מכונות "אלי-גלי".
 
הכתב שימש כאחד הכתבים הרשמיים בשושלות [[יואן]] ו[[שושלת צ'ינג|צ'ינג]], כהכתב היחיד ב[[טובה (רפובליקה)|טובה]] עד למעבר לשפה ה[[טובאנית]] ו[[כתב קירילי|הכתב הקירילי]]. כמו נכתבו בעבר זה השפות [[קאלמיקיתקלמיקית]] ו[[בוריאטית]].
 
כיום משמש כתב זה את המונגולים תושבי סין. לאחר התפרקות ברית המועצות, נטו מספר גופים פוליטיים-לאומניים במונגוליה לחזור לכתב זה, אך הרעיון נזנח עקב מורכבותו הרבה והצורך בשינוי בכל שטחי החיים. עם זאת, במידת מה כתב זה עדיין בשימוש כיום במונגולי בחותמות רשמיות, טפסים שונים, ושלטים מעוטרים.
ישנם הגיים שונים המסומנים בכתב זה באותה האות ללא הבדל. כך למשל התנועות o/u, ö/ü, וכן a/e בסוף מילה, והעיצורים t/d, k/g, ובמקרים מסוימים גם ž/y. סיבת הדבר היא בחסרונם של הגיים אלו בשפה ה[[אויגורית]] ממנה הושאל הכתב.
 
{{בעבודה}}
 
{|class="wikitable" style="clear:both;"| מרכיבי הכתב
|-
! colspan="3" | האות
! rowspan="2"|
! colspan="2"| הגייה
! rowspan="2" | הערות
|-
! אות תחילית
! אות אמצעית
! אות סופית
! כתב לטיני
!כתב קירילי
|-
| [[קובץ:Mongol a head2.jpg]]
| rowspan="2" | [[קובץ:Mongol a middle 2.jpg]]
| rowspan="2" | [[קובץ:Mongol a tail 1.jpg]][[קובץ:Mongol a tail 2.jpg]]
| rowspan="2" |
| a
| А
| rowspan="2" | הצליל תלוי בד"כ בהרמוניית הצלילים במילה (ראה q/γ וk/g)
|-
| [[קובץ:Mongol e head.jpg]]
| e
| Э
|-
| [[קובץ:Mongol i head.jpg]]
| [[קובץ:Mongol i middle1.jpg]][[קובץ:Mongol i middle2.jpg]]
| [[קובץ:Mongol i tail2.jpg]]
|
| i, yi
| И, Й, Ы, Ь
| במונגולית המודרנית בסוף מילה משמשת בד"כ לריכוך העיצור שלפניה
|-
| [[קובץ:Mongol o head.jpg]]
| [[קובץ:Mongol o middle.jpg]]
| [[קובץ:Mongol o tail.jpg]]
|
| o, u
| О, У
|ההגיה משתנה לפי הענין
|-
| [[קובץ:Mongol oe head.jpg]]
| [[קובץ:Mongol o middle.jpg]][[קובץ:Mongol oe middle.jpg]]
| [[קובץ:Mongol o tail.jpg]][[קובץ:Mongol oe tail.jpg]]
|
| ö, ü
|Ө, Ү
|ההגיה משתנה לפי הענין
|-
| [[קובץ:Mongol n head.jpg]]
| [[קובץ:Mongol n middle.jpg]] <ref> בתחילת הברה </ref> [[קובץ:Mongol a middle 2.jpg]] <ref> בסוף הברה </ref>
| [[קובץ:Mongol a tail 1.jpg]]
|
| n
| Н
| נבדלת מ-a/e תחילית וסופית במיקומה בהברה
|-
|
| [[קובץ:Mongol mng middle.jpg]]
| [[קובץ:Mongol ngt tail.jpg]]
|
| ng
| Н, НГ
| רק בסוף מילה (הצורה האמצעית משמשת רק בצירופי-מילים). משמשת לתיעתוק הפונמה הסנסקריטית והטיבטית ङ.
|-
| [[קובץ:Mongol b head.jpg]]
| [[קובץ:Mongol mbm middle.jpg‎]]
| [[קובץ:Mongol b tail.jpg]]
|
| b
| Б, В
|
|-
| [[קובץ:Mongol p head.jpg]]
| [[קובץ:Mongol p middle.jpg‎]]
|
|
| p
| П
| במילים מונגוליות מקוריות רק בתחילת מילה
|-
| [[קובץ:Mongol q head.jpg]]
| [[קובץ:Mongol q middle.jpg]]
| [[קובץ:Mongol ga tail.jpg]]
|
| q
| Х
| רק עם תנועה "אחורית"
 
 
 
|}
 
== דוגמאות ==
671

עריכות