פסיכולוגיה אינדיבידואלית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט מוסיף: es:Psicología individual |
מ זוטות |
||
שורה 3:
אדלר, שהיה מתלמידי [[זיגמונד פרויד|פרויד]], לא הסכים עם חלק מ[[התאוריה הפסיכואנליטית]] של מורו, וכמו [[קרל גוסטב יונג]] שפרש שנה לפניו ופיתח את ה[[פסיכולוגיה אנליטית|פסיכולוגיה האנליטית]], החליט ב-[[1913]] להיפרד מפרויד.
עיקר המחלוקת ביניהם הייתה על הדגש ששם פרויד על מיניות האדם כמניע לכל מעשה או אי-מעשה וכן חילוקי דעות בנושא מניעי התוקפנות. לפי אדלר, האדם נולד עם תחושת נחיתות ובמשך כל חייו הוא נאבק להשיג עליונות, עצמאות, חופש והגשמה עצמית (שאינם מותנים בשליטה על אדם אחר). לפי הגישה האינדיבידואלית, מקורה של תחושת הנחיתות הוא בילדותו של האדם, כאשר היה תלוי בהוריו (או במבוגרים אחרים) לסיפוק צרכיו. בהמשך, כאשר נוכח כי למבוגרים קל יותר להשיג את מטרותיהם, וכי הם יכולים להגיע להישגים שהוא לא היה יכול להגיע אליהם.
לדעת אדלר, בעוד שהתמקדות בנחיתות האישית מזיקה, שכן תיקון יכול לבוא על ידי הפחתת ערך הזולת, התמקדות בנחיתות האוניברסלית היא אידאלית. דרך משל, אדם הממציא תרופה ל[[מחלת הסרטן]] מתגבר על חוסר האונים של המין האנושי מולה ומפצה על הנחיתות האוניברסלית. האופן שבו אדם מתמודד עם נחיתויותיו קרוי
▲לדעת אדלר, בעוד שהתמקדות בנחיתות האישית מזיקה, שכן תיקון יכול לבוא על ידי הפחתת ערך הזולת, התמקדות בנחיתות האוניברסלית היא אידאלית. דרך משל, אדם הממציא תרופה ל[[מחלת הסרטן]] מתגבר על חוסר האונים של המין האנושי מולה ומפצה על הנחיתות האוניברסלית. האופן שבו אדם מתמודד עם נחיתויותיו קרוי '''סגנון חיים'''. האופן שבו האדם מתנהג בחברה, ה'''עניין החברתי''' שלו, יכול להעיד האם הוא פועל בכוונה לרמוס את הזולת או לשתף עמו פעולה.
ל[[פסיכולוגיה הומניסטית|פסיכולוגיה ההומניסטית]] מיסודו של [[אברהם מאסלו]] יש מכנה משותף ניכר עם הפסיכולגיה האינדיבידואלית, מאסלו אף כתב על ההשפעה הרבה שהייתה לאדלר עליו. שתי האסכולות טוענות כי האינדיבידואל עצמו הוא זה שיכול להגדיר בצורה המיטבית את צרכיו, רצונותיו ושאיפותיו ולכן הטיפול צריך להתחיל ממנו.
דוגמאות לפסיכולוגים אינדיבידואלים בולטים הם [[רודולוף דריקורס]]
{{קצרמר|פסיכולוגיה}}
| |||