סיעת יחיד – הבדלי גרסאות

:בשנת 1978 פרשה חברת הכנסת [[גאולה כהן]] מ[[הליכוד]] במסגרת מאבקה כנגד [[הסכמי קמפ דייוויד]] עליהם חתם [[ראש הממשלה]] דאז, [[מנחם בגין]]. בפרישתה היא הקימה את [[התחיה|תנועת התחיה]]. ▼

'''ב. *מאבקי כח אינטרסנטיים בתוך הסיעה''':▼

:בשנת 1965 הוקמה [[רפ"י|מפלגת רפ"י]] על ידי פורשים מ[[מפא"י]]. הפרישה באה בעקבות סירובו של ראש הממשלה דאז, [[לוי אשכול]], להיענות לדרישתו של [[דוד בן-גוריון]] שלא לקבל את הזיכוי של [[פנחס לבון]] בועדת השרים מן האחריות על פרשת "[[עסק הביש]]", מבלי שהנושא יובא בפני וועדת חקירה משפטית. סיעת רפ"י שבה לקואליציה כשהוקמה ממשלת האחדות, ערב [[מלחמת ששת הימים]]. לאחר המלחמה התכנסה ועידת מפלגת רפ"י שבה הוחלט על איחוד מחדש עם מה שהפך להיות [[מפלגת העבודה]]. בן-גוריון תמך באיחוד (נמנע בהצבעה) אך יחסיו האישיים עם לוי אשכול ועם הנהגת דור הביניים במפא"י מנעו ממנו להצטרף למהלך האיחוד מחדש. בעקבות כך בן-גוריון נותר חבר כנסת יחיד. הוא המשיך בעבודתו הפרלמנטרית גם ב[[הכנסת השביעית|כנסת השביעית]] ובמהלכה פרש ועבר ל[[שדה בוקר]].▼

'''ג. *התפלגות מסיעה קיימת תמורת טובות הנאה או מינויים לתפקידים מסויימים''':▼

:עם תחילת הרכבת ה[[קואליציה]], בשנת 1977, הציע ראש הממשלה הנבחר מטעם הליכוד, מנחם בגין, את תיק החוץ לחבר הכנסת מטעם סיעת [[המערך]], [[משה דיין]]. דיין הסכים והצטרף לקואליציה בתור חבר כנסת יחיד ובכך עורר עליו ביקורת קשה מצד קהל בוחרי המערך.▼

====אישור ההתפלגות ב[[ועדתבועדת הכנסת]]====▼

עצם ההתפלגות והשם החדש לסיעה טעונים אישור בועדתבו[[ועדת הכנסת]]. משלא ניתן אישור זה מידי הועדה חבר כנסת שפרש בגפו מסיעה קיימת נקרא חבר כנסת יחיד.▼