סגסוגות זיכרון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 18:
[[תמונה:SMAoneway.jpg|300px|one way shape memory]][[תמונה:SMAtwoway.jpg|300px|two way shape intrinsic memory]]
 
באיור שמעל, השלבים מאוד דומים: מתחילים במרטנסיט (a), ועל ידי הפעלת כח פיזיקלי חיצוני גורמים לעיוות עבור החד כיווני ועיוות קיצוני עבור הדו כיווני (b), מחממים את הסגסוגת (c), ןאזואז מקררים אותה שוב (d). בחד כיווני הקירור לא גורם לשינוי צורה מקרוסקופית. העיוות הוא הכרחי עבור היווצרות צורת הטמפ' הנמוכה. בעת חימום השינוי מתחיל ב''A<sub>s</sub>'' ומסתיים ב''A<sub>f</sub>''(הפרש טיפוסי בין הטמפרטורות הוא 2-20 מעלות צלזיוס, תלוי בהרכב הסגסוגת ותנאי העמסת העיוות). ''A<sub>s</sub>'' מוגדר על ידי הסגסוגת והרכבה ונע בין (150-) ל 200 מעלות צלזיוס.
 
האפקט הדו כיווני הינו אפקט שבו החומר "זוכר" שתי צורות שונות: אחת בטמפ' נמוכה והשנייה בטמפ' גבוהה. זה יכול להישמר גם ללא הפעלת כח חיצוני(אפקט דו כיווני עצמי). הסיבה שהחומר מתנהג בצורה כה שונה במצבים אלו טמונה באימון. אימון גורם לכך שסגסוגת זיכרון יכולה "ללמוד" להתנהג בדרך מסוימת. בנסיבות נורמליות, סגסוגת זיכרון "זוכרת את צורתה בטמפ' הגבוהה, אבל במהלך החימום והמעבר אליה, שוכחת את צורתה בטמפ' הנמוכה. עם זאת ניתן "לאמן" את הסגסוגת "לזכור" להשאיר סימנים של צורתה בתנאי הטמפ' הנמוכה בפאזת הטמפ' הגבוהה. ישנם מספר דרכים לעשות זאת.