עוזר פרלמנטרי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 20:
מעמדם של העוזרים הפרלמנטריים ב[[הכנסת|כנסת]] אינו קבוע בחוק, אלא נקבע בהחלטות של [[ועדת הכנסת]]. בשנת [[1996]] נקבע שכל [[חבר כנסת]] רשאי להעסיק עד שני עוזרים לצורך עבודתו הפרלמנטרית. העוזרים הפרלמנטריים הם עובדים של חבר הכנסת ואינם נחשבים לעובדי הכנסת, ולכן גם אינם מוכרים כעובדי מדינה, שלא כמו [[עוזר שר|עוזרי השרים]] ב[[ישראל]]. חבר הכנסת הוא אפוא מעסיקו של העוזר פרלמנטרי, ובכל שנה עליו לחתום עמו על חוזה עבודה; הוא אשר מגדיר את תפקידו לפי צרכיו ושיקוליו.
הכנסת, באמצעות ועדת הכנסת, קובעת את שכרם של העוזרים הפרלמנטריים ומשלמת אותו ישירות לעוזרים עצמם. אחד משני העוזרים מוגדר '''"עוזר בכיר"''', ועליו להיות בעל תואר אקדמי או בעל [[ותק]] של ארבע שנות עבודה לפחות כעוזר פרלמנטרי. אין הגבלה של משך הזמן שבו עוזר פרלמנטרי יכול להחזיק במשרתו. עם זאת, כאשר נפסקת כהונתו של חבר הכנסת (בשל התפטרותו או אי-בחירתו לתקופת כהונה נוספת) או כאשר הוא מתמנה ל[[שר]] או ל[[סגן שר]], גם חוזה העבודה של עוזרו הפרלמנטרי מגיע לסיומו.
במסגרת [[תקנון האתיקה]] של הכנסת קיים סעיף המנחה כי "חבר הכנסת יסתייע בעוזרים הפרלמנטריים שלו לצורך מילוי תפקידו כחבר כנסת באופן סביר".
על פי תקנות [[הכנסת]] עוזר פרלמנטרי אחד יועסק כעוזר מינהלי והעוזר השני יועסק כעוזר מקצועי. כאשר "עוזר הבכיר" יוגדר כעוזר המקצועי.
== העוזר הפרלמנטרי בארצות הברית==
| |||