|
|
|
האמנה אף קובעת את זכותה של המשלחת הדיפלומטית לקיים תקשורת חופשית עם ממשלתה ועם משלחות דיפלומטיות אחרות של ארצה, כולל באמצעות שליחים דיפלומטיים ומשלוח הודעות [[צופן|מוצפנות]] (סעיף 27). האמנה אוסרת על עיכוב או פתיחה של [[שק דיפלומטי]] וכן מקנה חסינות לשליח הנושא את השק, מפני כל עיכוב או מעצר.
שליחים דיפלומטיים חסינים מכל האשמה פלילית במדינה המקבלת וכן חסינים מתביעה אזרחית ומינהלית( (סעיף 31). זאת, להוציא פעולה ביחס לרכוש פרטי שלא נעשתה במסגרת השליחות הרשמית,; פעולות ביחס ל[[ירושה]] שבהן השליח הדיפלומטי מעורב כמנהל עזבון וכיוצא בזה.; פעולותופעולות מקצועיות או מסחריות של השליח הדיפלומטי במדינה המקבלת שאינן חלק מתפקידו הרשמי. לא ניתן לחייב שליח דיפלומטי להעיד במשפט או למסור ראיות. לא ניתן לפעול באמצעי הוצאה לפועל כנגד שליח דיפלומטי זולת יוצאי הדופן לחסינותו מפני תביעה. חסינות זו מפני תביעה איננה חלה על השליח במדינה השולחת ומדינהוהמדינה השולחת יכולה לוותר על חסינותו של השליח הדיפלומטי מטעמה במדינה המקבלת (סעיף 32). יחד עם זאת האמנה מטילה חובה על שליח דיפלומטי לכבד את חוקי המדינה המקבלת ולא להתערב בענייניה הפנימיים, באופן דומה אין לנצל את שטח המשלחת הדיפלומטית לפעילויות שאינן חלק מתפקידיה של משלחת דיפלומטית (סעיף 41).
==מדינות שהן צד לאמנה==
|
