אלגברת האוקטוניונים של קיילי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מ הגהה |
||
שורה 5:
== היסטוריה ==
את האוקטוניונים גילו בשנת 1843 על ידי ג'ון ט. גרייבס, חבר של [[ויליאם המילטון]], שקרא להם '''אוקטבות'''.
ארתור קיילי גילה גם, באופן בלתי תלוי, את האוקטוניונים, ופרסם אותם לראשונה בשנת 1845. האוקטוניונים מוזכרים לעתים כ'''מספרי קיילי''' או בתור '''אלגברת קיילי'''.
== הגדרה ==
אפשר לחשוב על האוקטוניונים בתור שמיניות של מספרים ממשיים. כל אוקטוניון הוא צירוף לינארי של '''אוקטוניוני היחידה''' <math>\left\{ 1,i,j,k,l,il,jl,kl \right\}</math>. כלומר, כל אוקטוניון <math>x</math> יכול
<math>x=x_{0}+x_{1}i+x_{2}j+x_{3}k+x_{4}l+x_{5}il+x_{6}jl+x_{7}kl</math>{{ש}}
חיבור אוקטוניונים מתבצע על ידי חיבור כל המקדמים המקבילים, כמו אצל המספרים המרוכבים, או הקווטרניונים. כפל אוקטוניונים מתבצע על ידי טבלת הכפל של אוקטוניוני היחידה, שמוצגת להלן: (הגורמים הראשונים הם אלו שמצוינים בראש השורה שלהם)
שורה 42 ⟵ 43:
=== בניית קיילי-דיקסון ===
דרך שיטתית יותר להגדיר את האוקטוניונים היא באמצעות בניית קיילי-דיקסון. כמו שקווטרניונים יכולים להיות מוגדרים על ידי זוגות של מספרים מרוכבים, האוקטוניונים יכולים להיות מוגדרים על ידי זוגות של קווטרניונים. חיבור מתבצע על ידי חיבור כל רכיב עם המקביל לו. כפל של שני זוגות קווטרניונים <math>\left( a,b \right)</math> ו-<math>\left( c,d \right)</math> מתבצע כך:
<math>\left( a,b \right)\left( c,d \right)=\left( ac-\bar{d}b,da+b\bar{c} \right)</math>{{ש}}
<math>\left( 1,0 \right),\left( i,0 \right),\left( j,0 \right),\left( k,0 \right),\left( 0,1 \right),\left( 0,i \right),\left( 0,j \right),\left( 0,k \right)</math>
שורה 51 ⟵ 52:
עזר זיכרון נוח שמאפשר לזכור את המכפלות של אוקטוניוני היחידה נתון בדיאגרמה שלהלן. דיאגרמה זו בעלת 7 נקודות ו-7 קוים (המעגל בין i, j ו-k נחשב כקו) נקראת מישור פאנו. לקווים יש כיוון בדיאגרמה זאת. שבעת הנקודות מתאימות לשבעת גורמי הבסיס של <math>\Im\left(\mathbb{O}\right)</math>. כל זוג נקודות נמצא על קו יחיד, ועל כל קו יש בדיוק שלושה נקודות.
ניקח <math>a,\ b,\ c</math> בתור שלישיית נקודות שנמצאות על קו ומסודרות לפי כיווני החצים. הכפל מתבצע על ידי{{ש}}
* 1 הוא היחידה הכפלית,
* <math>e^2=-1</math> לכל נקודה בדיאגרמה
שורה 59 ⟵ 60:
=== הצמדה, נורמה והיפוך ===
הצמוד של אוקטוניון
<math>x=x_{0}+x_{1}i+x_{2}j+x_{3}k+x{4}l+x{5}il+x{6}jl+x{7}kl</math>{{ש}}
<math>\bar{x}=x_{0}-x_{1}i-x_{2}j-x_{3}k-x_{4}l-x_{5}il-x_{6}jl-x_{7}kl</math>{{ש}}
החלק הממשי של <math>x</math> מחושב על ידי <math>\frac{x+\bar{x}}{2}=x_{0}</math>, והחלק המדומה - על ידי <math>\frac{x-\bar{x}}{2}</math>.
הנורמה של האוקטוניון <math>x</math> מוגדרת על ידי:
<math>\left\| x \right\|=\sqrt{\bar{x}x}</math>{{ש}}
<math>\left\| x \right\|^{2}=\bar{x}x=x_{0}^{2}+x_{1}^{2}+x_{2}^{2}+x_{3}^{2}+x_{4}^{2}+x_{5}^{2}+x_{6}^{2}+x_{7}^{2}</math>{{ש}}
קיום של נורמה על <math>\mathbb{O}</math> מרמזת על קיום של הופכי לכל איבר שאינו אפס. ההופכי של <math>x\ne 0</math> נתון על ידי:
<math>x^{-1}=\frac{{\bar{x}}}{\left\| x \right\|^{2}}</math>{{ש}}
== תכונות ==
כפל באוקטוניונים אינו חילופי:
<math>j=-ji\ne ji</math>{{ש}}
<math>\left( ij \right)l=-i\left( jl \right)\ne i\left( jl \right)</math>
האוקטוניונים מקיימים צורה חלשה יותר של קיבוציות: הם [[אלגברה אלטרנטיבית|אלטרנטיביים]]. זאת אומרת, שכל תת-אלגברה שנוצרת על ידי כל 2 איברים היא קיבוצית. למעשה, אפשר להראות שכל תת-אלגברה שנוצרת על ידי 2 איברים של <math>\mathbb{O}</math> היא איזומורפית לאלגברות <math>\mathbb{R}</math>, <math>\mathbb{C}</math>, או <math>\mathbb{H}</math>, וכל אלו חילופיים.
לאוקטוניונים תכונה נוספת, שמשותפת לאלגברות <math>\mathbb{R}</math>, <math>\mathbb{C}</math>, וגם <math>\mathbb{H}</math>: הנורמה מקיימת
<math>\left\| xy \right\|=\left\| x \right\|\left\| y \right\|</math>{{ש}}
== ראו גם ==
|