הנס החכם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Biscuit~hewiki (שיחה | תרומות) שגיאת כתיב |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[תמונה:CleverHans.jpg|שמאל|ממוזער|350px|הנס החכם בהופעה]]
'''הַנְס החכם''' (ב[[גרמנית]]: '''Der kluge Hans''') היה [[סוס]] שחי ב[[גרמניה]] בסוף [[המאה ה-19]] והתפרסם ב"יכולתו האינטלקטואלית" יוצאת הדופן לענות נכונה על שאלות [[אריתמטיקה|אריתמטיות]]. בעליו של הנס, וילהלם פון אוסטן (Von Ostan), אימן אותו להקיש בפרסתו בתגובה לשאלות שהתשובה עליהן הייתה מספר,
ה[[פילוסוף]]-[[פסיכולוג]] [[קארל
==מחקרו של פפונגסט==
שורה 10 ⟵ 8:
#בידוד הסוס והמאמן מהחוקר, כך שלא ייתכן מתן סימנים מצד עורך המחקר.
#שימוש בשואלים שאינם מאמנו של הסוס.
#בדיקה והשוואה בין מצבים שבהם הסוס רואה
#בדיקה והשוואה בין מצבים שבהם השואל יודע ולא יודע את התשובה.
לאחר מספר רב של [[ניסוי|ניסויים]], גילה
▲לאחר מספר רב של [[ניסוי|ניסויים]], גילה פפונגסט כי הסוס הצליח לענות נכונה גם כאשר השואל לא היה פון אוסטן, וכך שלל את האפשרות של מעשה רמייה. עם זאת, התגלה כי הסוס עונה נכונה רק כאשר השואל יודע מראש מהי התשובה הנכונה, והסוס יכול לראותו. פפונגסט המשיך ובדק את [[התנהגות]] השואל, וגילה כי כאשר מניית ההקשות של הסוס התקרבה לתשובה המבוקשת, הפכו הבעות הפנים ויציבת הגוף של השואל למתוחות יותר, והתרפו כאשר הקיש הסוס את הנקישה האחרונה, ה"נכונה". שינוי זה אצל השואל אותת לסוס להפסיק לנקוש.
▲פפונגסט גילה כי לא רק סוסים יכולים לזהות סימנים. הוא המשיך ובדק את ההשערה כי סימנים אלו היו "בלתי-ניתנים להבחנה" בניסויים בהם מילא הוא אישית את תפקיד "הסוס", תוך שהוא מקיש תשובות לשאלות שנשאל, אך לא ידע את התשובות עליהן. הוא גילה כי ב-92% מהמקרים הצליח לזהות אצל השואלים שינוי שסימן כי הגיע לתשובה הנכונה.
== אפקט הנס החכם ==
שורה 23 ⟵ 18:
===חקר בעלי חיים===
בניסויים בקרב בעלי חיים שבהם נבדקות תגובות הכרוכות
▲בניסויים בקרב בעלי חיים שבהם נבדקות תגובות הכרוכות בתודעה, קיים תמיד החשש מאפקט הנס החכם. כדי שתוצאות מחקרים כאלה יהיו קבילות, החיות חייבות להיבדק בצורה שתנטרל את האפקט. ישנן מספר דרכים מקובלות להתמודד עם הבעיה, אולם רובן יוצרות בעיות מהותיות אחרות בניסוי:
*ניתן, לכאורה, לפתור את הבעיה על ידי ביצוע הניסוי כאשר בעל החיים מבודד, ללא קשר בינו לבין החוקר, אולם לבידוד יש חסרונות מהותיים, היות שבחלק מהתופעות המעניינות ביותר ניתן לצפות רק בסיטואציה "חברתית", ולפעמים על מנת לאמן את בעל החיים ולהדגים את יכולתו יש לבנות קשר בינו לבין מאמנו/החוקר. דוגמאות בולטות לבעיה ניתן לראות במחקרה של אירן פפרברג (Irene Pepperberg), שנערך על [[תוכי|תוכים]], ובמחקרם המפורסם של בני הזוג [[אלן וביאטריס גרדנר]] (Gardner) על ה[[שימפנזה]] [[ניסויים בלשניים בקופי אדם#ואשו|ואשו]] (ראו גם [[אינטליגנציה בבעלי חיים]]).
*אפשרות נוספת היא למנוע מהמאמן להיות נוכח בזמן הניסוי. הבעיה היא שבשל יחסי הקרבה בינו לבין מושא הניסוי, לסילוק המאמן תהיה בדרך כלל השפעה רגשית מהותית על החיה הנבדקת, עד כדי שהיא תימנע מלהפגין כל ביצועים שהם.
| |||