הנס החכם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 10:
#בדיקה והשוואה בין מצבים שבהם הסוס רואה או לא רואה את השואל.
#בדיקה והשוואה בין מצבים שבהם השואל יודע ולא יודע את התשובה.
לאחר מספר רב של [[ניסוי|ניסויים]]ים, גילה פונגסט כי הסוס הצליח לענות נכונה גם כאשר השואל לא היה פון אוסטן, וכך שלל את האפשרות של מעשה רמייה. עם זאת, התגלה כי הסוס עונה נכונה רק כאשר השואל יודע מראש מהי התשובה הנכונה, והסוס יכול לראותו. פפונגסט המשיך ובדק את [[התנהגות]] השואל, וגילה כי כאשר מניית ההקשות של הסוס התקרבה לתשובה המבוקשת, הפכו הבעות הפנים ויציבת הגוף של השואל למתוחות יותר, והתרפו כאשר הקיש הסוס את הנקישה האחרונה, ה"נכונה". שינוי זה אצל השואל אותת לסוס להפסיק לנקוש. ההסבר שהתקבל ליכולת זו אצל הסוס הוא שהתקשורת החברתית בקרב סוסים תלויה בין השאר ביכולת להבחין בסימנים גופניים קלים, כגון שינויי יציבה, יכולת שאפשרה להנס להבחין בסימנים הלא-רצוניים של פון אוסטן.
 
פונגסט גילה כי לא רק סוסים יכולים לזהות סימנים. הוא המשיך ובדק את ההשערה כי סימנים אלו היו "בלתי-ניתנים להבחנה" בניסויים בהם מילא הוא אישית את תפקיד "הסוס", תוך שהוא מקיש תשובות לשאלות שנשאל, אך לא ידע את התשובות עליהן. הוא גילה כי ב-92% מהמקרים הצליח לזהות אצל השואלים שינוי שסימן כי הגיע לתשובה הנכונה.
שורה 19:
===חקר בעלי חיים===
בניסויים בקרב בעלי חיים שבהם נבדקות תגובות הכרוכות ב[[תודעה]], קיים תמיד החשש מאפקט הנס החכם. כדי שתוצאות מחקרים כאלה יהיו קבילות, החיות חייבות להיבדק בצורה שתנטרל את האפקט. ישנן מספר דרכים מקובלות להתמודד עם הבעיה, אולם רובן יוצרות בעיות מהותיות אחרות בניסוי:
*ניתן, לכאורה, לפתור את הבעיה על ידי ביצוע הניסוי כאשר בעל החיים מבודד, ללא קשר בינו לבין החוקר, אולם לבידוד יש חסרונות מהותיים, היות שבחלק מהתופעות המעניינות ביותר ניתן לצפות רק בסיטואציה "חברתית", ולפעמים על מנת לאמן את בעל החיים ולהדגים את יכולתו יש לבנות קשר בינו לבין מאמנו/החוקר. דוגמאות בולטות לבעיה ניתן לראות במחקרה של אירן פפרברג (Irene Pepperberg), שנערך על [[תוכי|תוכים]]ם, ובמחקרם המפורסם של בני הזוג [[אלן וביאטריס גרדנר]] (Gardner) על ה[[שימפנזה]] [[ניסויים בלשניים בקופי אדם#ואשו|ואשו]] (ראו גם [[אינטליגנציה בבעלי חיים]]).
*אפשרות נוספת היא למנוע מהמאמן להיות נוכח בזמן הניסוי. הבעיה היא שבשל יחסי הקרבה בינו לבין מושא הניסוי, לסילוק המאמן תהיה בדרך כלל השפעה רגשית מהותית על החיה הנבדקת, עד כדי שהיא תימנע מלהפגין כל ביצועים שהם.
*בחלק מהמקרים אפשר לוודא שאיש מהנוכחים בניסוי לא ידע מהי התשובה ה"נכונה" או מהי ההתנהגות ה"צפויה". כמובן שהבעיה המיידית היא שלמאמן כמעט תמיד יש ציפיות מהחיה אותה הוא מאמן.
 
===חקר בני אדם===
כפי שהראו ניסויו האחרונים של פפונגסט, אפקט הנס החכם עשוי להשפיע על ניסויים בהםשבהם נבדקים בני אדם. מסיבה זו ננקטים צעדים מיוחדים למניעתו בניסויים בחקר התפיסה, ב[[פסיכולוגיה קוגניטיבית]], ב[[פסיכולוגיה חברתית]] וב[[חינוך]]. השיטה למניעתו תהיה בדרך כלל ביצוע [[סמיות כפולה|ניסויים כפולי סמיות]] (double blind experiment), בהםשבהם לא החוקר ולא הנחקר יודעים האם הנחקר שייך לקבוצת הניסוי או ל[[קבוצת ביקורת|קבוצת הביקורת]], אלא בתום המבחנים (ראו גם: [[אפקט הפלסבו]]). דרך נוספת היא שימוש ב[[מחשב|מחשבים]]ים ובמערכות מדידה מכניות להנחיית ביצועי הנחקר - מערכות שכמובן אינן יכולות לתת "סימנים" לא מודעים לנחקר.
 
==ראו גם==
שורה 37:
* ורדה ליברמן ועמוס טברסקי, '''חשיבה ביקורתית''', הוצאת האוניברסיטה הפתוחה 1996, עמ' 32 - 34.
* צבי ינאי, '''בעקבות המחשבות''', פואטיקה - טובי סופר מוציאים לאור 1994, עמ' 22 - 29.
*Pfungst, O. (1911). ''Clever Hans (The horse of Mr. Von Osten): A contribution to experimental animal and human psychology'' (Trans. C. L. Rahn). New York: Henry Holt. (Originally published in German, 1907).
 
==קישורים חיצוניים==