כוח (סוציולוגיה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 7:
דוגמה לכוח כזה היא [[תקרת הזכוכית]] - מצב בו קבוצה [[מגדר|מגדרית]] אחת, גברים, מפעילה שיטות שונות על מנת למנוע מקבוצה מגדרית אחרת תפיסת תפקידים, ובכך שומרת תפקידים אלה לבני הקבוצה.
כוח במובן זה, הוא כוח חברתי שחייב להתקיים בתוך מערכת של יחסי גומלין בין לפחות שני צדדים. שחקן חברתי כשלעצמו, אינו יכול להפעיל או לכפות כוח, יש צורך לציין את הצד הכופה והנכפה בתוך המערכת החברתית בה מופעל הכוח. למרות שמדובר במשוואה עם שני משתנים, אין הם שווים בכוחם. אך בעוד צד אחד מצליח להשיג שליטה על הדברים להם הוא שואף, גם הצד שאינו שולט, מסוגל להשיג שליטה על אמצעים אחרים להם הוא זקוק. למשל, למנהל יש כוח יחסי על עובדיו, הוא השולט במשכורת, בתנאי העבודה, ויש לו היכולת לשכור או לפטר את העובד. העובדים מצדם, יכולים לשנות את השליטה לטובתם במידה מסוימת, כיוון שהם יכולים להחליט לעזוב, לעבוד בחריצות יותר או פחות, או להתאגד בתוך [[איגוד עובדים]] שיגן על זכויותיהם וכולי. למרות שאין מדובר בצדדים השווים בכוחם, אף צד אינו "חלש" עד כדי דיכוי רצונותיו לחלוטין. גם בתאוריה ה[[
==תאוריות על כוח==
===
במסורת
===
בתאוריה ה[[פוסט מודרניזם|פוסט מודרנית]] נהוג שימוש אחר במושג הכוח, שימוש המושפע רבות מכתביו של [[מישל פוקו]] ומשתמש במושג ה[[הגמוניה]] כפי שטבע אותו אנטוניו גראמשי (יש לציין, עם זאת, שגראמשי החזיק במושג כוח קלאסי).
שורה 24:
תרומה עיקרית נוספת של פוקו לדיון על כוח, נעשתה כעל ידו בתאוריה של [[שיח (מדעי החברה)|שיח]]. פוקו קישר בין ידע, כוח ושיח, וטען כי שיח פירושו משטר של ידע המגדיר את מה שמותר לומר, וגם את מה שאסור. השיח מפעיל על הסובייקט כוח, מתוקף יכולתו לכפות על הסובייקט אמת שעליו להכיר בה.
===
המחקר
ישנם פמיניסטים המבחינים בין "כוח על" (השפעה כוחנית על אנשים אחרים) לבין "כוח ל-" (הכוח לבצע).
|