נבל ברשות התורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 7803303 של 85.64.11.204 (שיחה) מוגדר כבר למעלה
מ הגהה
שורה 2:
 
==מקור הביטוי==
הראשון שהשתמש בביטוי זה וכנראה אף טבע אותו היה ה[[רמב"ן]]‏‏,<ref>‏פירוש הרמב"ן ל[[ויקרא]] י"ט ב'‏</ref> על פי הפסוק {{ציטוטון|קְדֹשִׁים תִּהְיוּ – כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי}} (|ויקרא י"ט ב'),}} ועל פי פרשנות ה[[מדרש]]: "כשם שאני קדוש – כך תהיו אתם קדושים. כשם שאני פרוש – כך תהיו אתם פרושים", ([[ספרא|תורת כהנים]]). הפסוק עוסק בדברים שאין איסורם מפורש בתורה.
 
{{ציטוט|תוכן=והעניין כי התורה הזהירה ב[[עריות]] וב[[מאכלות אסורות|מאכלים אסורים]], והתירה ה[[ביאה]] איש באשתו ואכילת [[בשר (מזון)|בשר]] ו[[יין]], אם כן ימצא בעל התאווה מקום להיות שטוף בזימת אשתו או נשיו הרבות, ולהיות בסובאי יין ובזוללי בשר למו, ו[[ניבול פה|ידבר כרצונו בכל הנבלות]], שלא הוזכר איסור זה בתורה - והנה יהיה זה '''נבל ברשות התורה'''.