ראזי – הבדלי גרסאות

הביטוי הוענק לשבטים בעלי זהות דתית [[מוסלמים|מוסלמית]] ושימשו בדרך כלל כשכירי חרב של שליט מקומי, במלחמתו במדינות שכנות, בדרךבמרבית כללהמקרים לא מוסלמיות. לשבטים אילו הותר לשמור את שלל ה[[ביזה]] וראשיהם תוגמלו מעת לעת במשרות שלטוניות אזוריות. בעיתות שלום, התפתחו לא פעם עימותים בין בשבטים לשלטונות, בהעדר הכנסה משלל. השם מופיע לרשאונה בהקשר זה, בראשית [[המאה ה-9]], באזור הגאוגרפי של [[איראן]], [[אפגניסטן]], [[פקיסטן]], [[טג'יקיסטן]] ו[[טורקמניסטן]] של ימינו. במלחמות בין [[האימפריה הערבית]] [[האימפריה הביזנטית|לאימפריה הביזנטית]], היוו שבטים אילו, את עיקר הכוח הלוחם מול הביזנטים <ref>Holt, Peter M., ed. (1970). The Cambridge History of Islam: Volume 1, The Central Islamic Lands. Cambridge University Press</ref>. הנדידה המסיבית של שבטי ה[[אוע'וז]] והפיכתם לכוח צבאי, אשר בתחילה תועל במשחק הפוליטי בין הישויות השונות ב[[אנטוליה]] ואחר כך כצבא של [[הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה|נסיכויות עצמאיות]], גרם להעברת הייחוס '''ראזי''' לצבאותיהם.