|
==היסטוריה==
[[תמונה:Church of the Saviour on the Blood IMG 7396.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פרט מכיפת הכנסייה דמויית הבצל.]]
<!--
[[תמונה:Church of the Saviour on the Blood IMG 7405.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[פסיפס]]ים רבים מעטרים את פנים הכנסיה.]]
Construction began in 1883 under [[Alexander III of Russia|Alexander III]], as a memorial to his father, [[Alexander II of Russia|Alexander II]]. Work progressed slowly and was finally completed during the reign of [[Nicholas II of Russia|Nicholas II]] in 1907. Funding was provided by the Imperial family with the support of many private donors.
[[קובץ:Church of the Saviour on the Blood IMG 7425.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסיפס המתאר את [[עקדת יצחק]]. בין עיטורי הכנסיה מצויים פספסים המתארים הן אירועים מה[[תנ"ך]] והן אירועים מ[[הברית החדשה]].]]
הקמת הכנסייה החלה בשנת [[1883]] בהוראת הצאר [[אלכסנדר השלישי]], לזכרו של אביו, הצאר אלכסנדר השני. עבודות הבנייה התקדמו באיטיות, והכנסייה הושלמה רק בשנת [[1907]] בתקופת כהונתו של הצאר [[ניקולאי השני]]. הכנסייה הוקמה במימון משפחת המלוכה ותורמים פרטיים, באתר ההתנקשות.
הכנסייה ממוקמת לצד [[תעלת גריבואדוב]], במקום בו נזרק [[רימון יד]] לעבר מרכבתו של הצאר אלכסנדר השני. הצאר לא נפגע בהתפוצצות, אולם יצא ממרכבתו לעבר המתנקש. מתנקש מתאבד אחר הפעיל פצצה שהחזיק על גופו. הפצצה הרגה את המתנקש ופצעה את הצאר פצעי מוות. הצאר הפצוע נלקח ל[[ארמון החורף]] בו הוא נפטר מספר שעות לאחר מכן.
The Church is prominently situated along the [[Griboedov Canal]]. The embankment at that point runs along either side of a [[canal]]. As the tsar's carriage passed along the embankment, a grenade thrown by an anarchist conspirator exploded. The tsar, shaken but unhurt, got out of the carriage and started to remonstrate with the presumed culprit. Another conspirator took the chance to explode another bomb, killing himself and mortally wounding the tsar. The tsar, bleeding heavily, was taken back to the [[Winter Palace]] where he died a few hours later.
לאחר הרצח הוקם באתר מזבח זמני, בעת שמבנה הנצחה קבוע תוכנן. הוחלט להקים את מבנה הכנסייה על הרחוב באתר בו אירעה ההתנקשות. לצורך כך הוצרה התעלה, על מנת שמקום ההתנקשות יהיה במרכז הכנסייה. המקום מסומן בכנסייה ב[[אבן יקרה|אבנים יקרות]]: [[טופז]] ו[[לפיס לזולאי]], המקיפות את אבני הרחוב הפשוטות שעליהם נשפך דמו של הצאר.
[[Image:Sankt petersburg auferstehungskirche.jpg|thumb|left|Detail of the richly decorated façade and [[onion dome]]s]]
[[Image:Church of the Savior - Exterior Mosaic.JPG|thumb|right|Exterior mosaic]]
A temporary shrine was erected on the site of the attack while the project for a more permanent memorial was undertaken. It was decided that the section of the street where the assassination took place was to be enclosed within the walls of a church. That section of the embankment was therefore extended out into the canal to allow the shrine to fit comfortably within the building and to provide space on the exterior wall for a memorial marking the spot where the assassination took place. Inside, an elaborate shrine was constructed on the exact place of Alexander's death, garnished with [[topaz]], [[lazurite]] and other semi-precious stones. Amid such rich decoration, the simple cobblestones on which the tsar's blood was spilled and which are exposed in the floor of the shrine provide a striking contrast.
בעקבות [[המהפיכה הרוסית]] בשנת [[1917]] נבזזה הכנסייה וניזוקו עיטוריה. הממשלה הסובייטית סגרה את הכנסייה בראשית שנות ה-30. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], בזמן [[המצור על לנינגרד]], נעשה שימוש בכנסייה לאכסן את גופות המתים עקב ההפגזות [[גרמניה הנאצית|הגרמניות]], ועקב הרעב. בנוסף נפגעה הכנסייה מהפצצות התותחים הגרמניות.
לאחר מלחמת העולם השנייה שימשה הכנסייה כמחסן לאיכסון ירקות (ובאותה עת זכתה לכינוי "הגואל שעל תפוחי האדמה").
ביולי [[1970]] עברה הכנסייה לידי מוזיאון [[קתדרלת יצחק הקדוש]], והנהלת המוזיאון שיקמה את הכנסייה במשך 27 שנים. הכנסייה נפתחה לציבור באוגוסט 1997, על מנת לשמש כמוזיאון. הכנסייה לא נחנכה מחדש, ולכן אינה משמשת לתפילות. כיום הכנסייה היא אחד מאתרי התיירות העיקריים של העיר.
==תיאור המבנה==
==Architecture==
הכנסייה שונה בתכנונה מייתר כנסיות סנקט פטרבורג. בעוד שמרבית כנסיות העיר בנויות בסגנון [[בארוק]] או סגנון [[נאו-קלסיציזם|נאו קלאסי]], הכנסייה בנוייה בסגנון רוסי ביניאמי (רוסי ביזנטי) ברוח הלאומנות [[רומטיסיזם|הרומנטית]] של תקופת הבנייה.
Architecturally, the Cathedral differs from St. Petersburg's other structures. The city's architecture is predominantly [[Baroque]] and [[Neoclassicism|Neoclassical]], but the Savior on Blood harks back to medieval Russian architecture in the spirit of [[romantic nationalism]]. It intentionally resembles the 17th-century [[Yaroslavl]] churches and the celebrated [[St. Basil's Cathedral]] in [[Moscow]].
[[Image:Church of the Savior Interior Dome.JPG|thumb|left|Interior view of an onion dome mosaic.]][[Image:Church on spilled blood from inside.jpg|thumb|Mosaics in the interior.]]
The Church contains over 7500 square metres of [[mosaic]]s—according to its restorers, more than any other church in the world. This record may be surpassed by the [[Cathedral Basilica of St. Louis]], which houses 7700 square meters of mosaics.
The interior was designed by some of the most celebrated Russian artists of the day—including [[Viktor Vasnetsov]], [[Mikhail Nesterov]] and [[Mikhail Vrubel]] — but the church's chief architect, [[Alfred Alexandrovich Parland]], was relatively little-known (and Russian, despite his name). Perhaps not surprisingly, the Church's construction ran well over budget, having been estimated at 3.6 million roubles but ending up costing over 4.6 million. The walls and ceilings inside the Church are completely covered in intricately detailed [[mosaic]]s — the main pictures being biblical scenes or figures — but with very fine patterned borders setting off each picture.
הכנסייה נבנתה בסגנון מסורתי שהיה מקובל ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] ותוך רצון לחכות את [[קתדרלת בזיליוס הקדוש]] שב[[הכיכר האדומה|כיכר האדומה]] ב[[מוסקבה]].
פנים הכנסייה תוכנן על ידי האמנים המובילים בעת הקמת הכנסייה: [[ויקטור וסנצוב]], [[מיכאיל נסטרוב]] ו[[מיכאיל ורובל]], ועל ידי ה[[אדריכל]] [[אלפרד אלכנסדרוביץ' פארלנד]] (אדריכל לא ידוע באותה עת).
בכנסייה למעלה מ-7,500 מטרים רבועים של [[פסיפס]]ים המתארים אישים או אירועים מה[[תנ"ך]] ומ[[הברית החדשה]].
==Russian Revolution of 1917==
In the aftermath of the [[Russian Revolution of 1917|Russian Revolution]], the church was ransacked and looted, badly damaging its interior. The [[Soviet]] government closed the church in the early 1930s. During the [[Second World War]] when many people were starving due to the [[Siege of Leningrad]] by hostile Nazi German military forces, the church was used as a temporary storage site for the corpses of those who died both in combat and of starvation and illness. It suffered significant damage. After the war, it was used as a [[warehouse]] for vegetables, leading to the sardonic name of ''Savior on Potatoes''. [[Image:Savior on blood from canal.jpg|thumb|150px|left|View from Griboedov Canal]]
בשל פארה הרב חרגה הקמת הכנסייה מהתקציב המתוכנן שהוערך ב-3.6 מיליון [[רובל]]ים, והגיע לבסוף ל-4.6 מיליון רובלים.
==Modern times==
In July 1970, management of the Church passed to [[Saint Isaac's Cathedral]] (then used as a highly profitable museum) and proceeds from the Cathedral were funneled back into restoring the Church. It was reopened in August 1997, after 27 years of restoration, but has not been [[consecration|reconsecrated]] and does not function as a full-time place of worship. Right now, it is a Museum of Mosaic. Even before the Revolution it never functioned as a public place of worship; having been dedicated exclusively to the memory of the assassinated tsar, the only services served in it were [[Memorial service (Orthodox)|panikhidas]] (memorial services). The Church is now one of the main tourist attractions in St. Petersburg.
-->
{{בעבודה}}
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=category:Church of the Saviour on the Blood|שם ויקישיתוף=כנסיית הגואל שעל הדם}}
| 
