מאדאם דה סבלה – הבדלי גרסאות

נולדה לאב שהיה איש החצר של [[אנרי השלישי]], [[אנרי הרביעי]] ולואיו[[לואי השלושה עשר]], [[מלכי צרפת]], וקיבלה השכלה מעולה בחצר המלכות.<BR>

ב- [[1614]] נישאה למרקיזל[[מרקיז דה סבלה]]. החל בשנות השלושים של [[המאה ה- 17]] השתתפה בחוג הספרותי של [[מדם דה רמבוייה]] בפריזב[[פריז]], שהיה ראשון מסוגו בצרפת. ב- [[1640]], אחרי מות בעלה, הכירה בחוג הספרותי את [[מדליין דה סקודרי]], שתיארה אותה בשם הבדוי "פרטני נסיכת סלאמיס" בנובלהב[[נובלה]] "ארטמן, או כורש הגדול", שהופיעה בהמשכים מ- [[1649]] עד [[1653]]. באותן שנים התחולל בפריז מרד נגד בית המלוכה הצרפתי. רבים מאנשי החוג הספרותי של מדם דה רמבוייה נאסרו או נמלטו מן העיר, ומדם דה סבלה הקימה חוג ספרותי משלה, שבו השתתפו בין היתר [[מדם דה סבינייה]], [[מדם דה לה פייט]], והחל מ- [[1659]] גם [[פרנסואה דה לה רושפוקו]]. המשתתפים עשו זאת להרגל לשחק במשחק "האמרות". מישהו היה מעלה רעיון והמשתתפים דנו בו ונתחו אותו מכל צדדיו.

ביתה של מדם דה סבלה בפריז נמצא בסמוך לפורטל[[פורט רויאל]], שהיה [[מנזר]] לנשים שצידדו בתורתו של [[קורנליוס ינסן]]. גם מדם דה סבלה ופרנסואה דה לה רושפוקו צידדו בתורה זו, שלפיה האדם מושחת מטבעו והחיים בעולם הזה הם הבל ושווא. הם כתבו אמרות בנושאי אופי האדם והמוסר החברתי, ועבדו במשותף על פיתוחן. מדם דה סבלה כתבה 81 אמרות, אך גם לקחה חלק נכבד בפיתוח אמרותיו של פרנסואה דה לה רושפוקו, שהתפרסמו ב- [[1665]], זכו להצלחה רבה והופיעו בחמש הוצאות שבהן נוספו אמרות חדשות. מדם דה סבלה נפטרה במנזר פורט רויאל בפריז ב- [[1678]], ובאותה שנה יצאו לאור אמרותיה.

[[קטגוריה: סופרים|סבלה]]