לאורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מוטי (שיחה | תרומות)
הרחבה
מ עריכה
שורה 1:
[[תמונה:Larva 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לאורה ב[[נחל פרת]], [[מדבר יהודה]]]]
'''לאורה''' ([[יוונית עתיקה]]: '''Λάυρα''', הגייה [[יוונית מודרנית]]: '''לָבְרָה''', בעברית "'''מִבדד'''") היא צורת [[נזירות]] שהתפתחה בראשית [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]] ב[[מדבר יהודה]] והתפשטה משם לסוריה רבתי.
קבוצת [[נזיר (נצרות)|נזירים]] היו מתבודדים בימות השבוע ואף מסתגרים מן העולם, ונפגשים במקום משותף רק בימי התפילה, שבת וראשון. המפגש היה לצורך תפילה וסעודה. המונח "לאורה" מגיע מ[[יוונית]] ופירושו "מסדרון", "סימטה" או "שביל", והוא בא, ככל הנראה, לייצג את הדרך המחברת בין תאי ההתבודדות האישיים של חבריה.
 
==לאורות בארץ ישראל==
לאורות התפתחו בראשית [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]] ב[[מדבר יהודה]] והתפשטו משם לסוריה רבתי.
 
את ייסוד הלאורות במדבר יהודה מייחסים לנזיר [[חריטון]], שהקים שלוש לאורות שהפכו בתקופה הביזנטית למנזרים גדולים ובעלי חשיבות בישראל ובעולם הנוצרי דאז, והן [[חריטון|מנזר פרן]] ב[[ואדי קלט|וואדי קלט]], דוקה ליד [[יריחו]] (שמזוהה כ[[דוק]]), ו[[סוקה]] בנחל [[תקוע]].