תהליך העצמאות של צ'ילה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 29:
בשנת [[1828]] הצליח [[פרנסיסקו אנטוניו פינטו]] (Pinto), סגן הנשיא שכיהן כנשיא בפועל, לאשר חוקה חדשה וליברלית, היא [[החוקה הפוליטית של הרפובליקה של צ'ילה של 1828|חוקת 1828]]. שנה לאחר מכן עלה בידו של פינטו להיבחר לנשיאות, אולם הואשם בהונאה בקלפיות. נוסף על כך, סגן הנשיא, [[פרנסיסקו רמון ויקוניה|פרנסיסקו רמון ויקוניה אי לראין]] (Vicuña y Larraín) מונה בידי הקונגרס הלאומי, אולם משרה זו אמורה הייתה להיות מאוישת בבחירות כלליות. אירועים אלו הביאו להתקוממות צבאית תחת הנהגתו של [[חוסה חואקין פרייטו]] (Prieto), ששלט עד מהרה בדרום צ'ילה, שהתגלגלה ל[[מהפכת 1829]].
פינטו וויקוניה התפטרו על מנת למנוע מלחמת אזרחים, אולם זו נעשתה מאוחר מדי. כנגד המשטר הליברלי התארגנה קואליציה של [[פלוקונס]] (Pelucones, קרי בעלי הפאות), שהיו מפלגה שמרנית, אריסטוקרטית קסטיליאנית-באסקית שבסיסה בסנטיאגו, ואשר זכתה לאהדה רבה מצד הכנסייה, שתמכה במשטר ריכוזי וסמכותני, [[אסטנקרוס]] (Estanqueros, נגזר מהמושג [[אסטנקו]] - מונופול ממשלתי, שהחשוב בהם היה זה על ה[[טבק]]), קבוצת סוחרים ובעלי הון, שלא היו מפלגה רשמית, אשר תמכו ב[[דייגו פורטאלס|דייגו פורטאלס פאלאסואלוס]] (Portales Palazuelos) וחתרו לכינונה של מדינה ריכוזית וליברלית מבחינה כלכלית, וכן [[אוהיגיניסטאס]] (O'higginistas, תומכי או'היגינס), שהיו אריסטוקרטים מ[[
==ראו גם==
| |||