צורת הפתח – הבדלי גרסאות

[[תמונהקובץ:TzuratHapetach.JPG|שמאל|ממוזער|250px|צורת הפתח כחלק מ[[עירוב]] המושב [[אבני איתן]]. במקרה זה משמשת צורת הפתח כגיבוי לעירוב בזמן שהשער מתחתיה פתוח]]

[[תמונהקובץ:Eroov.jpg|שמאל|ממוזער|150px|עמוד המשמש לדופן צורת הפתח בעירוב ב[[ירושלים]]. החוט המשמש לקנה העליון עובר בין שני הזיזים מעל העמוד, כך שהחוט יעבור בדיוק מעל העמוד]]

באופן דומה, מדין התורה ניתן להקיף באמצעות צורת הפתח שטח חלקאי פתוח שאינו משמש למגורים ('בקעה') ולהופכו לרשות היחיד, אך מדרבנן, אין היקף צורת הפתח מועיל לשטח זה.<ref name="הערה_ד">‏[[s:ערוך השולחן אורח חיים שסב#סימן שסב סעיף ל|ערוך השולחן אורח חיים שסב סעיף ל]]‏</ref>

הקנים העומדים של צורת הפתח (העמודים) צריכים להיות לפחות בגובה של י' [[טפח|טפחים]] (כ- 80 ס"מ) וחזקים כדי שיוכלו לשמש כבסיס של [[דלת]]. טעם דין זה שצורת הפתח צריכה להיות בעלת יכולת לשמש כפתח ממש הנסגר עם דלת, אפילו דלת חלשה העשויה מ[[קש]], ואז היא נחשבת כפתח אף אם אין בה דלת.<ref name="הערה_ב">‏[[s:ערוך השולחן אורח חיים שסב#סימן שסב סעיף לד|ערוך השולחן אורח חיים שסב סעיף לד]]‏</ref> גם בליטות היוצאות מהכתלים יכולות להחשב כדפנות לצורת הפתח, אם יש בבליטה גובה של לפחות י' טפחים.<ref name="הערה_ג">‏[[s:ערוך השולחן אורח חיים שסג#סימן שסג סעיף מו|ערוך השולחן אורח חיים שסג סעיף מו]]‏</ref>

העמודים צריכים להיות בדיוק מתחת לקנה עליון של צורת הפתח, ואם הקנה אינו מעליהם אלא מהצד - אין זה נחשב לצורת הפתח.<ref name="הערה_א">‏[[s:ערוך השולחן אורח חיים שסב#סימן שסב סעיף לא|ערוך השולחן אורח חיים שסב סעיף לא]]‏</ref>

העמודים אינם צריכות להגיע עד הקנה שמעליהם, היות שבגלל דין '[[גוד אסיק מחיצתא]]', רואים אותם כאילו הם עולים למעלה עד הקנה.<ref>‏[[s:ערוך השולחןname="הערה_א" אורח חיים שסב#סימן שסב סעיף לא|ערוך השולחן אורח חיים שסב סעיף לא]]‏</ref> לדין זה שימוש רב כאשר מסתמכים בצורת הפתח על [[עמוד חשמל|חוטי חשמל]] שאינם תלויים בדיוק מעל העמוד הנושאם, ולכן כדי להשתמש בהם כצורת הפתח, מעמידים מחיצה קטנה בצד העמוד שאינה מגיעה עד לחוטים.

החלק העליון של צורת הפתח, (הקנה) צריך להיות בדיוק מעל העמודים ולא מהצד, אולם אין הדפנות צריכים להגיע עד אליו. הקנה אינו צריך להיות חזק או יציב ב[[רוח]], וגם קנה דק, כגון חוט - כשר לצורת הפתח.<ref>‏[[s:ערוך השולחןname="הערה_ב" אורח חיים שסב#סימן שסב סעיף לד|ערוך השולחן אורח חיים שסב סעיף לד]]‏</ref><ref>‏[[s:ערוך השולחן אורח חיים שסב#סימן שסב סעיף לז|ערוך השולחן אורח חיים שסב סעיף לז]]‏</ref>

ישנה [[מחלוקת]] לגבי קנה צורת הפתח העובר מעל מבנה, האם המבנה פוסל את צורת הפתח או לא.<ref>‏[[s:ערוך השולחןname="הערה_ג" אורח חיים שסג#סימן שסג סעיף מו|ערוך השולחן אורח חיים שסג סעיף מו]]‏</ref>

בחישוב ההיקף הכללי של השטח המוקף על ידי מחיצות, צריך שיהיה [[פרוץ מרובה על העומד|רוב של שטח סגור ('עומד') ומיעוט שטח פרוץ]]. לדעת רוב הפוסקים צורת הפתח נחשבת כמחיצה סתומה, אולם לפי שיטת ה[[רמב"ם]], צורת הפתח נחשבת לשטח פרוץ, כך שכדי להקיף שטח כרשות היחיד יש להקיפו בצורה שרובו יהיה במחיצה גמורה ומיעוטו בצורת הפתח.<ref>‏[[s:ערוך השולחן אורח חיים שסב#סימן שסב סעיף כט|ערוך השולחן אורח חיים שסב סעיף כט]]‏</ref> להלכה נפסק כשיטת רוב הפוסקים, שניתן להקיף שטח במחיצות לרשות היחיד, אף אם רוב המחיצות הם מחיצות של צורת הפתח.<ref>‏[[s:ערוך השולחןname="הערה_ד" אורח חיים שסב#סימן שסב סעיף ל|ערוך השולחן אורח חיים שסב סעיף ל]]‏</ref>

אולם גם לשיטת המתירים, לא ניתן להקיף מקום פתוח כמו [[שדה (חקלאות)|שדה]] רק באמצעות צורת הפתח, וכדי להקיף מקום כזה במחיצות יש להקיף את רובו במחיצות גמורות ולהשלים את מיעוטו במחיצות של צורת הפתח.<ref>‏[[s:ערוך השולחןname="הערה_ד" אורח חיים שסב#סימן שסב סעיף ל|ערוך השולחן אורח חיים שסב סעיף ל]]‏</ref>

* אלימלך לנגה, הלכות ערובין, ירושלים 1973, עמ' 45 - 70