ג'סר א-זרקא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5:
|דגל=
|תמונה=[[תמונה:Jisr az-Zarqa.jpg|250px]]
|כתובית=ג'סר א-זרקא,
|רוחב=32.53792
|אורך=34.91223
|ראש העיר=עז אל דין עמאש
|אתר אינטרנט=http://www.jeser-m.org/he/index.aspx
}}
'''ג'סר א-זרקא''' (ב[[ערבית]]: '''جـِسـْر الزرقاء''', תעתיק מדויק: '''ג'יסר אלזרקאא''', במקור נקרא '''ע'וארנה''') היא [[מועצה מקומית]] ב[[מחוז חיפה]] ב[[ישראל]].
הכפר שוכן על
תחילתו של היישוב בחמולות שיהאב ונג'ר (כ-80 משפחות) שהגיעו לארץ מ[[מצרים]] עם חילות [[מוחמד עלי (שליט מצרים)]] ([[1832]]), אליהם הצטרפו החמולות ג'ורבן ועמש, בדווים משבטי [[ערב אל-ע'וארנה]], שנדדו ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] מ[[בקעת הירדן]]. ▼
▲תחילתו של היישוב
תחילת היישוב בשולי [[ביצות כבארה]]. התושבים התפרנסו מ[[דיג]] בביצות ובים התיכון וכן מ[[קדרות]] מאדמת הביצה ויצירת מחצלות מצמחי ה[[גומא]] וה[[קנה מצוי|קנה]].▼
▲תחילת היישוב בשולי [[ביצות כבארה]]. התושבים התפרנסו מ[[דיג]]
בעקבות ייבוש הביצה בשנת [[1924]] עבור [[זכרון יעקב]] לטובת אדמות חקלאיות ובירוא מחלת ה[[מלריה]], הוצעה לתושבים קרקע חלופית לכפר בתוספת שכר בעבור עזרתם בייבוש הביצה ואובדן מקור פרנסתם. האתר החלופי שוכן על שרידי [[מחצבה]] ברכס הכורכר, אותה רכשה [[פיק"א]] בשנת [[1924]]. בשנת [[1926]] נחנך היישוב החדש. עם הקמת הכפר נבנו בתיו מאבני כורכר מקומיות, אולם עם קום [[מדינת ישראל]] התפתח הכפר ונבנו בו בתי בטון ובלוקים. בני השבט החלו לעסוק בעבודות חקלאיות בעיקר כ[[אריס (חקלאות)|אריסים]]. כיום עובדים רבים מבני הכפר כשכירים בעבודות חוץ.▼
▲בעקבות ייבוש הביצה בשנת [[1924]] עבור [[זכרון יעקב]] לטובת אדמות חקלאיות ובירוא מחלת ה[[מלריה]], הוצעה לתושבים קרקע חלופית לכפר בתוספת שכר בעבור עזרתם בייבוש הביצה ואובדן מקור פרנסתם. האתר החלופי שוכן על שרידי [[מחצבה]] ברכס הכורכר, אותה רכשה [[פיק"א]] בשנת [[1924]]. בשנת [[1926]] נחנך היישוב החדש. עם הקמת הכפר נבנו בתיו מאבני כורכר מקומיות, אולם עם קום
ב[[מלחמת העצמאות]] לא נפגע היישוב הודות ליחסיו הטובים עם תושבי זכרון יעקב והסביבה. עד ל[[שנות השמונים]] לא היו כלל [[נישואים]] מבחוץ עם בני ובנות הכפר בשל ה[[סטיגמה|סטיגמות]] החריפות כלפיהם בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ.
נכון לתום [[העשור הראשון של המאה ה-21]], מעל 50% מתושבי ג'סר א-זרקא הם נוער עד גיל 19. היישוב, שאוכלוסייתו [[מוסלמי]]ת, מתאפיין בשיעור גידול טבעי גבוה של 3.2% (ירידה מ-3.5%), והוא סובל משיעור [[אבטלה]] רשמי של 30% ([[2009]]) ומשיעורי [[אלימות]] גבוהים. שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה הוא מהנמוכים במגזר הערבי בישראל. ענף ה[[מורה|הוראה]] נפוץ מאד בג'סר, כמו כן הכפר הוא ה'יצואן' הגדול ביותר של כוח-עבודה [[אישה|נשי]] בענפי [[משק בית|משק הבית]] למפעלים ובתי-חולים באזור. עם זאת, השאיפה בקרב פרנסי היישוב היא לחולל פיתוח [[תיירות]]י.
אזור החוף של הכפר נהנה מסביבה טבעית עשירה. אמנם [[בריכת דגים|בריכות הדגים]] של מעגן מיכאל משתרעות לאורכו והגישה אל החוף מוגבלת עד לדרומו, אל אזור שפך הנחל, שם מתנשאת תצורת [[צוק]] ייחודית, ומעבר לה מעגן דיג קטן וסירות. בפועל שיעור העוסקים בדיג מבין התושבים מצומצם מאד כיום. כביש הגישה לכפר הוא ממזרח מ[[כביש 4]], באמצעות גשר שעובר מעל כביש 2 לאחר שהוא מתפצל למושב [[בית חנניה]]. את האדמות שמעבר לכביש המהיר אין התושבים מורשים לפתח. בנוסף ל[[סוללת עפר|סוללת העפר]] - שהוקמה בידי תושבי [[קיסריה (יישוב)|קיסריה]] השכנה כדי לחצוץ בינה ובין ג'סר א-זרקא, מעסיקה את תושבי הכפר סוגיית ה[[אנטנה סלולרית|אנטנות הסלולריות]] שמוקמו בשטחם.
בכפר שתי קופות חולים ([[שירותי בריאות כללית|הכללית]] ו[[קופת חולים לאומית|לאומית]]), [[מתנ"ס]]-מרכז קהילתי שהוקם בידי [[משרד הבינוי והשיכון]] בשנת [[2003]], מספר [[בית ספר|בתי ספר]] ומרכז מסחרי.
הפרויקטים המשותפים עם היישובים השכנים מועטים.
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.
{{מחוז חיפה}}
| |||