הבדלים בין גרסאות בדף "חקר התרגום"

הוסרו 6 בתים ,  לפני 11 שנים
תיקון: זוטות, רשימותx‏2, {{שפה}}x‏1, סדר כותרות [JS]
(תיקון: זוטות, רשימותx‏2, {{שפה}}x‏1, סדר כותרות [JS])
'''חקר התרגום''' או '''מחקר התרגום''' (ב[[אנגלית]]: '''Translation Studies''', ב[[צרפתית]]: '''Traductologie''', ב[[גרמנית]]: '''Translatologie''' או: '''Übersetzungswissenschaft''') הוא ענף בין-תחומי במסגרת [[מדעי התרבות]], המשתמש בתאוריות ובשיטות מחקר מתחומים שונים ב[[סמיוטיקה]], ב[[מחקר התרבות]], ב[[סוציולוגיה]], ב[[פסיכולוגיה]], ב[[חקר הספרות]], ב[[בלשנות]] ועוד. מטרתו של "חקר התרגום" היא תיאור ה[[תרגום]] כתופעה חברתית, ותיאור האסטרטגיות שה[[מתרגם|מתרגמים]] נוקטים בהן כדי ליצור תרגומים.
[[תמונהקובץ:Codex_Vaticanus_B%2C_2Thess._3%2C11-18%2C_Hebr._1%2C1-2%2C2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עמוד מ[[תרגום השבעים]]]]
ניסיונות לתאר את אסטרטגיות התרגום ואת תהליך התרגום נעשו בעבר בעיקר לשם הדרכת מתרגמים. למעשה, עד אמצע [[המאה ה-20]] המחקר בתחום היה נורמטיבי, כלומר נעשה על-מנת להנחיל [[נורמה|נורמות]] לאנשים העוסקים בתרגום. מחקר נורמטיבי שנועד לשמש בסיס להכשרת מתרגמים עדיין קיים, אולם בצדו התפתח "חקר התרגום" כתחום משיק, שעוסק בתיאור התופעה, בשאיפה לפתח [[תאוריה]] שתתאר את התרגום כתופעה תרבותית, פסיכולוגית וחברתית.
 
==מטרות מחקר התרגום==
הסוגיות שעומדות במוקד חקר התרגום הן:
# מתי נחשב טקסט כתרגום ומתי כטקסט מקורי (ראו עוד [[#הבחנות שנובעות מהתפתחות המחקר|להלן]])?
# המאפיינים הלשוניים והאחרים של תרגומים לעומת טקסטים מקוריים.
# היחס לתרגומים בחברה נתונה.
# אילו אנשים יכולים להיחשב כמתרגמים בחברה נתונה?
# מהן שיטות התרגום (אסטרטגיות התרגום) והאם הן זהות לגבי כל ה[[שפה|שפות]] שמהן נעשה התרגום לשפה נתונה?
# התהליך שעובר טקסט הכתוב בשפה זרה עד שהוא מיתרגם במלואו לשפת היעד, וחלקו של המתרגם בתהליך הזה.
# איך מתמודדים עם בעיות מסוימות הקשורות בתרגום, לדוגמה: איך מתרגמים טקסט הנחשב קדוש, איך מתגברים על פערים תרבותיים שמקשים על הבנת התרגום, איך מתרגמים טקסט הערוך ב[[משקל (שירה)|משקל]] או ב[[חריזה]], וכדומה.
 
שאלה נוספת שנדונה בעיקר בתחום [[מדעי המחשב]] אך קשורה בחקר התרגום היא: האם ייתכן "[[תרגום מכונה]]", כלומר, תרגום באמצעות [[מחשב]] (Machine Translation).
==הבחנות שנובעות מהתפתחות המחקר==
חקר התרגום הביא להבחנות מעניינות. להלן כמה מהן, בזיקה לשאלות הנזכרות לעיל:
# לא כל טקסט שנחשב כתרגום, אכן נכתב במקורו בשפה זרה. יש טקסטים שנכתבים, במודע או שלא במודע, כך שייראו כאילו הם תרגומים. תופעה זו מכונה "[[פסידו-תרגום]]". מנגד, יש טקסטים שתורגמו בעבר משפה זרה, אולם קוראי הטקסטים אינם מודעים לכך, ותופסים את התרגום כחלק בלתי נפרד משפתם ומתרבותם. כך למשל [[תרגום המלך ג'יימס]] של ה[[תנ"ך]] לאנגלית, נתפס בקרב חלק מדוברי האנגלית כטקסט אנגלי מקורי. תופעה זו הביאה לאימוץ [[תרגום שאילה|תרגומי שאילה]] רבים מ[[עברית מקראית]] לאנגלית מודרנית (למשל הביטוי "by the skin of his teeth" הוא בעצם גלגול של הביטוי העברי "בעור שיניי" מ[[ספר איוב]], פרק י"ט פסוק כ').
# השפה המשמשת בתרגומים שונה במידה ניכרת מהשפה המשמשת בטקסטים מקוריים, עד כדי כך שיש מילים וביטויים המופיעים רק או בעיקר בתרגומים. ב[[עברית ישראלית]], למשל, המילה "ברנש" מופיעה כמעט אך ורק בתרגומים ישנים מאנגלית, כתרגום למילה guy (המחזמר Guys and Dolls תורגם לעברית כ"ברנשים וחתיכות"). ב[[ימי הביניים]] תורגמו חיבורים יהודיים פילוסופיים מ[[ערבית]] ל[[עברית]], תוך שאילת מבנים תחביריים ערביים אל תוך הטקסט העברי.
 
ההבחנות לעיל באות לתאר את תופעת התרגום ומאפייניה, ואין בהן ניסיון לשפוט מהו תרגום טוב או מהי הדרך הנכונה לתרגם. מבחינת החוקרים השימוש במילה "ברנש", כתרגום למילה guy, בתרגומים מאנגלית לעברית היא אחת התופעות בתחום התרגום הראויה למחקר ולניתוח תאורטי, וכן להשוואה לתופעות דומות בסביבות לשוניות אחרות. גם העובדה כי המילה הזו נעלמת בהדרגה מטקסטים מתורגמים ומוחלפת במילים מן העברית היומיומית המדוברת היא תופעה הראויה למחקר. היבט זה של חקר התרגום התיאורי, הפנומנולוגי, מבדיל אותו ממחקרי תרגום שנעשים לצרכים יישומיים (הכשרת מתרגמים, ביקורת תרגומים וכדומה).
=== מחקר ולימודים בישראל ===
מחקר התרגום נוסד באוניברסיטת תל אביב על ידי פרופ' [[איתמר אבן-זהר]] בתחילת [[שנות ה-70]] של [[המאה העשרים]], וקודם על ידי פרופ' [[גדעון טורי]], שהוא גם העורך של כתב העת הבינלאומי למחקר התרגום "Target". המחקר מתנהל בעיקרו במסגרת ה[[קתדרה (אקדמיה)|קתדרה]] לתאוריה של התרגום ע"ש ברנשטיין, שהוקמה ב-1973 (המופקד הראשון על הקתדרה היה פרופ' א' אבן-זהר; המופקד הנוכחי הוא פרופ' גדעון טורי). לימודים לקראת תארים אקדמיים במחקר התרגום יש רק ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]. באוניברסיטת תל אביב קיים מסלול ללימודי תעודה לבעלי תואר ראשון במסגרת בית הספר למדעי התרבות.
 
== הערות שוליים ==
<references />
 
==לקריאה נוספת==
<div style="direction: ltr;">
* Baker, Mona ed. (2001). ''Routledge Encyclopedia of Translation Studies''. New York & London: Routledge.
 
* Catford, J.C., (1965). ''A Linguistic Theory of Translation''. London.
* Gentzler, Edwin (1993). ''Contemporary Translation Theories''. London & New York: Routledge
* Holmes, James S. (1972/1988). "The Name and Nature of Translation Studies." In: James S. Holmes, ''Translated! Papers on Literary Translation and Translation Studies'', Amsterdam: Rodopi, pp. 67–80.
 
* Levy, Jiři (1967). "Translation as a Decision Process." In ''To Honor Roman Jakobson''. The Hague: Mouton, II, pp. 1171-1182.
 
* Levy, Jiři (1969). ''Die literarische Übersetzung: Theorie einer Kunstgattung’'. Frankfurt am Main-Bonn.
 
* Mounin, George (1963). ''Les problèmes théoriques de la traduction''. Paris.
 
* Toury, Gideon (1995). ''Descriptive Translation Studies and beyond.'' Amsterdam / Philadelphia: John Benjamins.
* Venuti, Lawrence (1995). ''The Translator's Invisibility: A History of Translation''. London & New York: Routledge.
 
* Ларин,Б.A. ed. (1962). ''Теория и практика перевода''. Ленинград
 
 
==קישורים חיצוניים==
* [[גדעון טורי]], [http://www.tau.ac.il/~toury/works/gt-thtg.htm בין שתי נקודות עובר יותר מקו (לאו-דווקא ישר) אחד: איתור תחנות ביניים והאפשרות לשחזר תהליכי תרגום], מאמר המסביר את עקרונות חקר התרגום
* [http://www.tau.ac.il/~toury האתר של גדעון טורי], [[אוניברסיטת תל אביב]] (באנגלית){{אנגלית}}
* [http://www.tau.ac.il/~toury/transst גליונות של TRANSST באתר של גדעון טורי]
 
== הערות שוליים ==
* [http://www.tau.ac.il/~toury/transst גליונות של TRANSST באתר של גדעון טורי]
<references />
 
[[קטגוריה:תרבות]]