מלכודת הנזילות – הבדלי גרסאות

 

==כיצד מתפתחת מלכודת נזילות==

 

כאשר משק מצוי במצב של מלכודת הנזילות, נקודת שיווי המשקל בשוק הכסף נמצאת על אותו חלק גמיש לחלוטין של עקומת הביקוש לכסף: בשער הריבית של שיווי המשקל כמות הכסף אשר הציבור מעוניין להחזיק היא אינסופית ואין בציבור עניין בהחזקת חלק מהנכסים הפיננסיים כאגרות חוב ובהתעסקות עימם וכל כמות כסף שתתווסף לידי הציבור, הציבור יהיה מעוניין לשמור במצב נזיל.במצב זה אין אפשרות לשנות את הריבית במשק על ידי שינוי בכמות הכסף (אלא אם כן כמות הכסף מצטמצמת לכמות בה שיווי המשקל בשוק הכסף יהיה גבוה יותר מזו של מלכודת הנזילות, הריבית במשק היא הנמוכה ביותר היכולה להיות ואין אפשרות (וממילא גם אין טעם) להורידה עוד יותר.

 

מצב זה נוצר כאשר, הביקוש לכסף הנו גמיש לחלוטין- כלומר, אותו קטע בעקומת הביקוש לכסף, אשר בו כל שינוי בהיצע הכסף לא יגרום לשינוי בשער הריבית במשק.<ref>שינוי בשער הריבית במשק- ליתר דיוק ב[[תשואה]] על [[אגרות חוב]] - המכשיר שבאמצעותו ניתנות הלוואות, ואשר מודל שוק הכספים מניח כאלטרנטיבה פיננסית להחזקת כסף נזיל במזומן או בחשבון עו"ש.</ref> שעור ריבית זה, הוא אותו שעור אשר אין אפשרות לרדת מתחתיו. תאוריית מלכודת הנזילות מתייחסת למצבי שפל כלכלי בלתי - אינפלציוניים, ואינה מתייחסת ל[[מדיניות פיסקאלית]] היכולה לעורר את הכלכלה.

==הקושי ביציאה מהמלכודת==

מקובל לחשוב שבמצב כלכלי רגיל, ניתן לעורר את הכלכלה ולצאת מ[[מיתון]] בעזרת עידוד ה[[ביקוש מצרפי|הביקוש המצרפי]]. עידוד [[ביקוש מצרפי|הביקוש המצרפי]] יכול להתבצע באמצעים שונים: האמצעי הראשון הוא הפחתת מיסים, על מנת שבידי הציבור תישאר [[הכנסה פנויה]] גבוהה יותר והוא יוכל להוציא אותה לצריכה פרטית וכן לצורך עידוד השקעות אישיות ועיסקיות. האמצעי השני הוא עידוד הביקוש במישרין על ידי הממשלה באמצעות הוצאות חדשות מהכנסות המסים - הגדלת [[תקציב הממשלה]] הצעד השלישי הוא להוריד את שערי ה[[ריבית]] באמצעות פעולה של הבנק המרכזי. מצב זה עשוי לעודד פרטים ועסקים להשתמש באשראי לשם הרחבת פעילותם וכך יגבר הביקוש למוצרים ולהון.

'''הפחתת מסים'''- בעתות שפל, אנשים וחברות עשויים לבחור באלטרנטיבה של "החזקה בכסף". אמנם, הפחתת נטל המס מפנה אמצעים ליצירת ביקושים אולם בדרך כלל, הפחתת נטל המס חלה על אלה שבידיהם כבר אמצעים ומבחינת [[גמישות הביקוש]] שלהם לכסף, הגדלת כמות הכסף הפנויה שבידיהם לא תגדיל את הצריכה שלהם. זאת ועוד, לעתים, גם "[[מגן מס|מגן המס]]" הוא גורם מדרבן ליצירת ביקוש. הפחתת שיעור המס (ועל ידי כך, הפחתת "[[מגן מס|מגן המס]]") עשויה לגרום להפחתת הגורם המדרבן ליצירת ביקוש.

 

 

זאת ועוד, אף מתן הלוואות לבנקים עלול בעיניי רבים להיחשב בזמן שפל כלכלי כצעד מסוכן מחשש למחדל פירעון. כמו כן, גם השקעה ישירה בנכסים פיזיים עלולה להיחשב כבלתי צפויה להניב רווחים בזמני שפל כלכלי. מצד אחד, נוצר מצב של היעדר נכונות אנשים רבים להלוות כספים (או נכונותם לעשות כן בריבית גבוהה המהווה פיצוי על הסיכון הרב של מחדל פירעון). מצד שני, ישנה נכונות של לווים פוטנציאליים ללוות רק בריביות נמוכות (בשל חשש מחוסר יכולת לעמוד בריביות גבוהות יותר) או אי נכונות ללוות כלל.