הבדלים בין גרסאות בדף "מלכודת הנזילות"

מ
שכתוב פסקת המבוא
מ (בוט מוסיף: eu:Likidezia-tranpa)
מ (שכתוב פסקת המבוא)
{{לשכתב|עריכההפסקה לשונית,השניה כתובוהשלישית בצורהזקוקים מסובכת,לעריכה דרושה ויקיזציהלשונית, לאפישוט אנציקלופדיוויקיזציה.|נושא=מדעי החברה}}
'''מלכודת הנזילות''' הוא מונח [[מקרו כלכלה|מקרו כלכלי]] ב[[כלכלה קיינסיאנית|כלכלה הקיינסיאנית]], הטוען כי כשבתקופת [[מיתון]] נוקט [[בנק מרכזי|הבנק המרכזי]] [[מדיניות מוניטרית]] מרחיבה ומוריד לשם כך את שער ה[[ריבית]] על מנת להגדיל את הביקוש לכסף, ישנה נקודה שבה הורדת הריבית, אפילו לנקודה אפסית, תפסיק להוות גורם מעודד להלוואות על ידי הציבור (הביקוש לכסף הופך ל[[גמישות (כלכלה)|גמיש לחלוטין]] כלפי שער הריבית), וכך המשק לא יוכל לצאת מהמיתון. במצב זה המשק ימצא ב"מלכודת" של [[נזילות]] פיננסית- שכן היצע הכסף יעלה על הביקוש לו, ומעטים בלבד יאותו להלוות אותו. על פי [[ג'ון מיינרד קיינס|קיינס]], במצב זה הפתרון היחיד להוצאת המשק ממיתון הוא לנקוט ב[[מדיניות פיסקלית]] מרחיבה, כמו הגדלת תקציבי התשתיות והחינוך, במטרה להגדיל את [[ביקוש מצרפי|הביקוש המצרפי]].
'''מלכודת הנזילות''' הנו מושג מאקרו כלכלי המתייחס למצב בשוק הכסף שבמשק ולאותו חלק בעקומת הביקוש לכסף, אשר בו הביקוש לכסף הנו גמיש לחלוטין כלפי שער הריבית. כדי להבין מושג זה, יש לדעת מהו שוק הכסף. שוק הכסף מתאר כיצד נקבע שער הריבית במשק (מניחים, לצורך הפשטות, ריבית אחידה המגולמת דרך שערי אגרות החוב), כשמצד אחד ישנו את היצע הכסף, המהווה את כמות הכסף במשק (מזומנים ופיקדונות עו"ש בידי הציבור) וזהו גודל קשיח לחלוטין (אנכי לחלוטין)אשר אינו תלוי בשער הריבית ואילו מצד שני, ישנה עקומת הביקוש לכסף. עקומה זו מתארת מהי סך כמות הכסף אשר הציבור יהיה מוכן להחזיק בידיו עבור כל מצב של שער ריבית. עקומה זו יורדת משמאל לימין והיא בעלת אופי של חצי קער. ככל ששער הריבית יורד כן גדלה כמות הכסף המבוקשת בידי הציבור, וכן גדלה אופקיות (או גמישות)העקומה - כלומר, השינוי בכמות הכסף המבוקשת יחסית לשינוי בשער הריבית הולך וגדל בערכים מוחלטים.
 
כלכלנים לא-קיינסיאנים, ובמיוחד ה[[מוניטריזם|מוניטרסטים]], סבורים שאין לתורה זו בסיס אמפירי.
מקרים ידועים בהם אירעה מלכודת נזילות הם "[[השפל הגדול]]" בשנת [[1929]], והמשבר המתמשך ב[[כלכלת יפן]] מאז שנות ה-90 (אותו חקר הכלכלן הנאו-קיינסיאני [[פול קרוגמן]], אשר העלה מחדש את נושא מלכודת הנזילות לסדר היום הכלכלי-אקדמי).
==כיצד מתפתחת מלכודת נזילות==
הנחה נוספת בניתוח שוק הכסף היא , כי הנכס הפיננסי החלופי היחיד לכסף הוא [[אגרת חוב]], המהווה את צורת מתן ההלוואות במשק ושיעור התשואה שניתן לקבל עליה לפי השער שלה בשוק הוא שער הריבית במשק.לפיכך, ככל ששער הריבית קטן, הציבור יהיה מעוניין להחזיק חלק גדול יותר מנכסיו הפיננסיים ככסף ולא כאגרת חוב. [[נקודת שיווי משקל|נקודת שיווי המשקל]] בשוק הכסף היא שער הריבית בו כמות הכסף המבוקשת משתווה להיצע הכסף (כמות הכסף המצויה).
 
כאשר משק מצוי במצב של מלכודת הנזילות, נקודת שיווי המשקל בשוק הכסף נמצאת על אותו חלק גמיש לחלוטין של עקומת הביקוש לכסף: בשער הריבית של שיווי המשקל כמות הכסף אשר הציבור מעוניין להחזיק היא אינסופית ואין בציבור עניין בהחזקת חלק מהנכסים הפיננסיים כאגרות חוב ובהתעסקות עימם וכל כמות כסף שתתווסף לידי הציבור, הציבור יהיה מעוניין לשמור במצב נזיל.במצב זה אין אפשרות לשנות את הריבית במשק על ידי שינוי בכמות הכסף (אלא אם כן כמות הכסף מצטמצמת לכמות בה שיווי המשקל בשוק הכסף יהיה גבוה יותר מזו של מלכודת הנזילות, הריבית במשק היא הנמוכה ביותר היכולה להיות ואין אפשרות (וממילא גם אין טעם) להורידה עוד יותר.
 
מצב זה נוצר כאשר, הביקוש לכסף הנו גמיש לחלוטין- כלומר, אותו קטע בעקומת הביקוש לכסף, אשר בו כל שינוי בהיצע הכסף לא יגרום לשינוי בשער הריבית במשק.<ref>שינוי בשער הריבית במשק- ליתר דיוק ב[[תשואה]] על [[אגרות חוב]] - המכשיר שבאמצעותו ניתנות הלוואות, ואשר מודל שוק הכספים מניח כאלטרנטיבה פיננסית להחזקת כסף נזיל במזומן או בחשבון עו"ש.</ref> שעור ריבית זה, הוא אותו שעור אשר אין אפשרות לרדת מתחתיו. תאוריית מלכודת הנזילות מתייחסת למצבי שפל כלכלי בלתי - אינפלציוניים, ואינה מתייחסת ל[[מדיניות פיסקאלית]] היכולה לעורר את הכלכלה.
 
==הקושי ביציאה מהמלכודת==
מקובל לחשוב שבמצב כלכלי רגיל, ניתן לעורר את הכלכלה ולצאת מ[[מיתון]] בעזרת עידוד ה[[ביקוש מצרפי|הביקוש המצרפי]]. עידוד [[ביקוש מצרפי|הביקוש המצרפי]] יכול להתבצע באמצעים שונים: האמצעי הראשון הוא הפחתת מיסים, על מנת שבידי הציבור תישאר [[הכנסה פנויה]] גבוהה יותר והוא יוכל להוציא אותה לצריכה פרטית וכן לצורך עידוד השקעות אישיות ועיסקיות. האמצעי השני הוא עידוד הביקוש במישרין על ידי הממשלה באמצעות הוצאות חדשות מהכנסות המסים - הגדלת [[תקציב הממשלה]] הצעד השלישי הוא להוריד את שערי ה[[ריבית]] באמצעות פעולה של הבנק המרכזי. מצב זה עשוי לעודד פרטים ועסקים להשתמש באשראי לשם הרחבת פעילותם וכך יגבר הביקוש למוצרים ולהון.
'''הפחתת מסים'''- בעתות שפל, אנשים וחברות עשויים לבחור באלטרנטיבה של "החזקה בכסף". אמנם, הפחתת נטל המס מפנה אמצעים ליצירת ביקושים אולם בדרך כלל, הפחתת נטל המס חלה על אלה שבידיהם כבר אמצעים ומבחינת [[גמישות הביקוש]] שלהם לכסף, הגדלת כמות הכסף הפנויה שבידיהם לא תגדיל את הצריכה שלהם. זאת ועוד, לעתים, גם "[[מגן מס|מגן המס]]" הוא גורם מדרבן ליצירת ביקוש. הפחתת שיעור המס (ועל ידי כך, הפחתת "[[מגן מס|מגן המס]]") עשויה לגרום להפחתת הגורם המדרבן ליצירת ביקוש.
 
[[ג'ון מיינרד קיינס]], הכלכלן אשר נחשב לרוב כאבי תאוריית '''מלכודת הנזילות''', טען כי ישנם מצבים בהם אנשים יעדיפו להשאיר בידיהם כסף נזיל ולא להמירו בנכסים אשר אינם כסף נזיל. מצבים אלו מתקיימים כאשר אנשים חוששים ל[[הפסדי הון|רווח הון]]- למשל, כאשר שעורי הריבית נמוכים במידה כה קיצונית ואין להם לאן להמשיך לרדת (מה שמאפשר למחירי אגרות החוב להשתנות רק כלפי מטה ועל כן להסב הפסדי הון למחזיקים בהם) או לאחר משבר פיננסי (כדוגמת [[השפל הגדול|מפולת המניות בוול סטריט ב-1929]]), בו ירידת מחירי ניירות הערך גורמת לחשש מפני רכישתם.
 
זאת ועוד, אף מתן הלוואות לבנקים עלול בעיניי רבים להיחשב בזמן שפל כלכלי כצעד מסוכן מחשש למחדל פירעון. כמו כן, גם השקעה ישירה בנכסים פיזיים עלולה להיחשב כבלתי צפויה להניב רווחים בזמני שפל כלכלי. מצד אחד, נוצר מצב של היעדר נכונות אנשים רבים להלוות כספים (או נכונותם לעשות כן בריבית גבוהה המהווה פיצוי על הסיכון הרב של מחדל פירעון). מצד שני, ישנה נכונות של לווים פוטנציאליים ללוות רק בריביות נמוכות (בשל חשש מחוסר יכולת לעמוד בריביות גבוהות יותר) או אי נכונות ללוות כלל.