שטח הכיבוש הסובייטי בגרמניה – הבדלי גרסאות

שטח הכיבוש הסובייטי בגרמניה היה אחד מ[[אזורי הכיבוש בגרמניה|ארבעת שטחי הכיבוש]] שנוצרו לאחר מלחמת העולם השנייה. לפי [[הסכם פוטסדם]], הממשל הצבאי הסובייטי בגרמניה קיבל אחריות על חלקה המזרחי של גרמניה, פרט לחלק המערבי של הבירה [[ברלין]] שנמסר לבעלות הברית המערביות. מיד לאחר מכן, הממשל הצבאי הסובייטי בגרמניה הורשה לפתח ארבע [[מפלגה|מפלגות פוליטיות]], למרות שהדבר חייב אותן לעבוד ביחד בתנאי ברית שנודעו כ"בלוק הדמוקרטי". ב[[אפריל]] [[1946]], [[המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה]] ו[[המפלגה הקומוניסטית של גרמניה]] התאחדו ליצירת [[מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה]] שתהייהשהיתה המפלגה השולטתהשלטת בגרמניה המזרחית רוב שנות קיומה.

שטח הכיבוש הסובייטי הכיל בעיקר את שטחיה המרכזיים של [[פרוסיה]]. לאחר שפרוסיה פורקה על ידי [[בעלות הברית]] בשנת [[1947]], השטח חולק בין המדינות הגרמניות (גרמנית: Länder) [[ברנדנבורג]], [[מקלנבורג]], [[סקסוניה]], [[סקסוניה-אנהלט]] ו[[תורינגיה]]. ב-[[7 באוקטובר]] 1949 הסתיים הכיבוש הסובייטי הישיר ובשטחו הוקמה מדינה בשם הרפובליקה הגרמנית הדמוקרטית (נקראה לרוב גרמניה המזרחית). מדינה זו הייתה גרורה סובייטית, וחיילי [[הצבא האדום]] נשארו בשטחה לאורך שנות קיומה. בשנת [[1952]] פורקו המדינות פורקו שהרכיבו את מזרח גרמניה ושטחה חולק ל-14 מחוזות (גרמנית: Bezirke), כולל המחוז של [[מזרח ברלין]].