פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
ויקיזציה+
{{אין תמונה|גבר}}
'''ירחמיאל לוקאצ'ר''' ('''לוקא)''') ([[1898]] - [[1942]]?), היהמה[[מפקד מהמפקדים(תפקיד)|מפקד]]ים הבולטים של הארגון הצבאיה[[צבא]]י המחתרתי,ה[[מחתרת]]י "[[הקיבוץ]]".
 
הוא נולד ב[[טשקנט]] שב{{ה|אימפריה הרוסית}}, וגדל בבית מסורתי ו[[ציונות|ציוני]]. בשנת [[1913]], בגיל 15, הגיע לטיולל[[טיול]] ל[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|פלשתינה]], הודיע להוריו שהוא נשאר בארץב[[ארץ ישראל|ארץ]] והחל ללמוד ב[[גמנסיההגימנסיה העברית "הרצליה"|גימנסיה הרצליה]]. בשנת [[1917]] ביקר [[ג'מאל פאשה]] בגמנסיהבגימנסיה והציע לצעירים להתגייס לצבאל[[צבא האימפריה העות'מאנית|צבא הטורקי]]. לוקאצ'ר התנדב ושירת בצבא כמדריךכ[[טירונות|מדריך טירונים]] ומתורגמןו[[מתורגמן]]. בתום המלחמה שב ארצה לסיים את לימודיו. הוא התקבל לארגון "[[השומר]]", שהיה בשלבי פירוק, ובשנת [[1921]] הגיע לקיבוץל[[קיבוץ]] [[כפר גלעדי]].
 
עם פירוק ארגון "השומר" ואיחודו עם "[[ההגנה]]", הקים לוקאצ'ר ביחד עם [[ישראל שוחט]] וחברים נוספים מ[[גדוד העבודה]] את ארגון "[[הקיבוץ]]", שלא קבלקיבל על עצמו את מרות ההגנה. לוקאצ'ר תכנן וביצע את ההתנקשותה[[התנקשות]] בקצין המשטרה הערבי תופיק[[תאופיק ביי|תאופיק אותוביי א-סעיד]], שאותו ראו כאחראי לטבחל[[טבח]] היהודים בביתב[[בית העולים]] ב[[יפו]] ב[[מאורעות תרפ"א]]. לוקאצ'ר תכנן וביצע את פעולת ה"אכס" (קיצור מהמילההמילה "אכספרופריציה" - החרמה), שבה החרימו אנשי הקיבוץ 12.,000 אלף לירות זהב ממבריחים, כשהם מתחזים ל[[חייל|חיילים]]ים [[אירלנד|איריים]] מ[[הכוחות המזוינים של בריטניה|הצבא הבריטי]].
 
בכסף שהוחרם השתמשו לבניית בונקר[[סליק]] נשק גדול בכפר גלעדי, ונרכש [[נשק]] רב ותחמושתו[[תחמושת]] בארץ ובחו"ל. בשנת [[1924]] נשלח לוקאצ'ר ל[[רפובליקת ויימאר|גרמניה]] לרכוש נשק וללמוד באקדמיה הצבאית. בשהותו בגרמניה נתפס לרעיון ה[[קומוניזם]]. בשובו ארצה ארגן מספר קורסים[[קורס]]ים לאימון צבאי לחברי הקיבוץ. בגלל התקרבותו לקומוניזם הוא סולק מכל תפקיד בקיבוץ, עזב עם משפחתו ל[[תל אביב]] והתחבר ל[[המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה{{ה|מפלגה הקומוניסטית של פלשתינה]]}} (פ.ק.פ). הוא קשר קשרים עם [[ערבים]], דיבר [[ערבית]] וסייר בארצותב[[ארצות ערב]] והעביר נשק ל[[דרוזים]] במלחמתם ב[[צרפת|צרפתים]]ים. ב[[מאורעות תרפ"ט]] היה בצד הערבי. בשנת [[1930]] נלכד על ידי הבריטים ב[[עבר הירדן]], אבלאך בהשתדלות חבריו, שזכרו לו את חסד נעוריו, הסכימו הבריטים לשחררו, בתנאי שיעזוב את הארץ עם משפחתו.
 
לוקאצ'ר עבר ל[[ברית המועצות]] ביחד עם משפחתו, ולמד שלוש שנים באקדמיה הצבאית. בשנת [[1936]] הואשם בבגידהב[[בגידה]], ונשלח לחמש שנות [[עבודת כפייה]] ב[[סיביר]].
 
בשנת [[1941]] שוחרר וחזרושב למשפחתו, אך ב -[[1942]], בהיותו בן 43, נאלץ להתגייס ל{{ה|צבא האדום}} למרות רצונו; ולדברילדברי אשתו הוא אמר לה "בשביל קומוניזם כזה לא כדאי למות". הוא נשלח לחזית ל[[קרב סטלינגרד|חזית סטלינגרד]], משם לא חזר.
 
בבית הקברות ב[[כפר גלעדי]] יש אבן זכרון ללוקאצ'ר, ובה מצוין שנפטר ב[[1937]]. מסתבר שעובדה זו נקבעה על סמך עדות שקרית של המרגלה[[מרגל]] [[ישראל בר]], שראה מטוסים [[גרמניה הנאצית|גרמנים]] מפציצים את מכוניתו של לוקאצ'ר ב[[מלחמת האזרחים בספרד]]. רק לאחר שחזרה אשתו של לוקאצ'ר ארצה בשנת [[1989]], כשהיא מעל 90, נודעה האמת על סופו.
 
==לקריאה נוספת==
*'''ספר תולדות ההגנה''', חלק א' כרך ב', הוצאת [[מערכות]], 1975
*'''על ירחמיאל לוקאצ'ר''', ארץ וטבע, גליון 110, 2007
 
==קישורים חיצוניים==
*עודד ישראלי, [http://israelitombstones.blogspot.com/2009/05/blog-post_26.html ירחמיאל לוקצ'ר - איש העלייה השנייה שנפל בקרבות סטאלינגרד], באתר "סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות 1950–1850", 26 במאי 2009
 
{{מיון רגיל:לוקאצ'ר, ירחמיאל}}
 
[[קטגוריה:אנשי השומר]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה השנייה]]
[[קטגוריה:קומוניסטים ישראלים]]
 
{{אין בינוויקי|00:20, 26 בנובמבר 2009 (IST)}}
106,875

עריכות