תל קסילה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←לאחר השלטון הפלישתי: קישורים פנימיים |
מ ←לאחר השלטון הפלישתי: תיקון קישור |
||
שורה 46:
ב[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]] שכן יישוב כפרי דליל סביב תל קסילה, ועל התל עצמו ניצב [[בית מרחץ]]. צפונית-מזרחית לתל שכן [[בית כנסת]] [[שומרונים|שומרוני]] מ[[המאה ה-6]]. רצפת ה[[פסיפס]] של בית כנסת זה נשתמרה והיא מוצגת בתחומי המוזיאון אין סיטו. רק שליש משטח הרצפה השתמר, ובה דגמים הנדסיים. ברצפה קבועות שלוש כתובות ב[[שומרונית]] וב[[יוונית]], שתיים מהן מציינות שמות תורמים ונוסח השלישית הוא:
{{ציטוט|תוכן="ברכה ושלום על ישתראל ועל המקום הזה. אמן".<ref>[http://www.eretzmuseum.org.il/main/site/index.php3?page=32 האתר הרשמי]</ref>}}
המבנה המאוחר ביותר שידוע כי ניצב על התל הוא ה[[חאן (מבנה)|חאן]] ששכן במקום ב[[התקופה הערבית בארץ ישראל|תקופה הערבית]]. לאחר שזה נהרס לא יושב התל שוב, למעט בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], עת שימש התל נדבך בחלקו המערבי של [[קו שתי העוג'ות]] לאורכו התחפרו כוחות [[הצבא העות'מאני]] שנערכו מול [[חיל המשלוח המצרי (1916)|חיל המשלוח המצרי]] שחנה מדרום לירקון. הטורקים חפרו תעלות בתל, וכן התגלו בו רסיסי [[פגז]]ים בריטים.
{| style="float: right; clear: none; padding: 0.1em"
|-
| |||