תאוריית התלות (ניהול) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מקטלג לעריכה |
תיקון פירושונים |
||
שורה 1:
{{לפשט}}
{{עריכה|נושא=מדעי החברה}}
'''תאוריית התלות''' ('''Contingency theory'''), היא תאוריה ניהולית השייכת למדעי הארגון (Organizational Sciences). התאוריה גורסת כי אפקטיביות ארגונית נובעת מתוך התאמת מאפייני ה[[ארגון]], כגון מבנה, לתלויות עימן מתמודד הארגון. התלויות מתבטאות במאפיינים כגון סביבת הארגון, גודלו וה[[אסטרטגיה (מדעי החברה)|אסטרטגיה]] בה הוא נוקט. על פי התאוריה, ארגונים שואפים להתאים את מאפייניהם באופן רציף בהתאם לתלויות המשתנות, זאת על מנת לשמור על ביצועים גבוהים הנובעים מן ההתאמה לתלויות. מידת התאמה זו משפיעה על ביצועי הארגון ועל השתנותו, ובסופו של דבר יוצרת זיקה בין מאפייני הארגון לתלויות עימן הוא מתמודד.
התלות ביציבות הסביבה הארגונית בהיבטי [[טכנולוגיה]] ושוק משפיעה על מבנה הארגון ([[מכני]] או [[אורגני]]). המבנה המכני (מבנה [[היררכיה|היררכי]]) מתאים לארגון הפועל בסביבה יציבה, שכן בסביבה זו המידע נובע מתוך תהליכי התפעול השוטפים. במבנה המכני מצטבר המידע ומרוכז כלפי מעלה ומאפשר למנהלים בשכבות הניהול הגבוהות את קבלת ההחלטות היעילה ביותר. לעומתו, המבנה האורגני (מבנה משתתף) מתאים לסביבה ארגונית לא יציבה בה נדרשת חדשנות. הידע הנדרש לצורך התחדשות ארגונית פזור ברמות הארגון הנמוכות, ושיתופו באמצעות נקיטת מבנה ארגוני אורגני מעודדת חדשנות. ארגון בעל מבנה מכני, יתקשה להתחדש ולתת מענה לסביבה משתנה, ויהפוך ללא אפקטיבי.
| |||