מילון ספיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 9:
בדומה לשאר המילונים העבריים, סדר הערכים שלו בנוי על אלף-בית חיצוני ופנימי. ביטויים מורכבים למיניהם, ניבים וכן שימוש מיוחד חריג או חד-פעמי לאחת הצורות הנטויות, מובאים כערכי משנה תחת הערך הנראה כמתאים ביותר. ההוראות השונות מופרדות במספוּר פרט למקרים בהם השוני הלשוני בהוראה אינו חד-משמעי ואז מצוינת ההפרדה בנקודה ופסיק.
 
בשל חדשנותו של המילון הופעתו לוּותה בביקורות חיוביות רבות, למשל של [[אריאנה מלמד]], סופרת ומבקרת, שכתבה בעיתון "[[העיר]]": "ההכרה בהיותה של העברית, ככל שפה חיה, מפולשת ונתונה תדיר להשפעות מבחוץ היא הכרעה לא פשוטה מבחינה אידאולוגית. כאן הכריעו נכון, השפה נושמת, מתפתחת ומה לעשות שהיא נוטלת מילים מהעולם הגדול". המבקר [[גיל חובב]], נכדונין של [[אליעזר בן יהודה]], כתב ב"[[ידיעות אחרונות]]": "אני יכול להסתכן ולומר על סמך הצהרותיו בחייו, שאליעזר בן יהודה היה הראשון לחגוג את חוסר תקפותו. הוא היה חוגג משום שזוהי הגשמת חזונו, הוא היה מאושר, כי המילן החדש מוכיח כאלף עדים שהעברית החילונית, החיה, התוססת, השפה שחלם עליה ושילם עליה בדמו ובנפשו, ניצחה". אך היו גם כאלה שהסתייגו מהשיטה. למשל [[עוזי אורנן]] מציין בספרו "המילה האחרונה" (עמ' 134), כי "... מילוני ספיר למיניהם [...] מחקים את השיטה הזאת [של "מילון ההווה"] בלא להבין את כוונתה". למרות הסתייגויות אלה היה זה המילון היחידי בארץ שעם הופעתו צעד ברשימת רבי המכר במשך 43 שבועות רצופים.
 
[[קטגוריה:מילונים עבריים|ספיר]]