החוק השני של התרמודינמיקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון לינק
הרחבה ניכרת למדי. לצערי, לא מצאתי תמונה. כיף לכתוב בויקיפדיה אחרי יותר מדי זמן הפסקה.
שורה 3:
#זרימה [[ספונטניות|ספונטנית]] של [[חום (פיזיקה)|חום]] תמיד תתרחש מגוף חם יותר לגוף קר יותר, ולעולם לא להפך. (ניסוח החוק על פי [[רודולף קלאוזיוס|קלאוזיוס]] )
#כמות ה[[אנטרופיה]] במערכת סגורה לעולם לא קטנה ויכולה רק לגדול.
 
#לא ייתכן מנוע בעל [[נצילות מכנית|נצילות]] גבוהה יותר מזו של [[מנוע קרנו]].
מסקנה חשובה מהחוק השני, היא כי לא ייתכן מנוע בעל [[נצילות מכנית|נצילות]] גבוהה יותר מזו של [[מנוע קרנו]]. מסקנה זו מהחוק השני שמה חסם עליון על כמות העבודה (או, האנרגיה ברת השימוש) שניתן להפיק ממאגרי חום נתונים.
 
אחת המסקנות מכאן היא שכיוון התקדמות ה[[זמן]] נמדד עם כיוון שינוי האנטרופיה. מתוך "[[קיצור תולדות הזמן]]" של [[סטיבן הוקינג]]:
שורה 9 ⟵ 10:
 
מסקנה נוספת מהחוק השני של התרמודינמיקה, השייכת ל[[קוסמולוגיה]] ול[[פילוסופיה]], היא שבשלב מסוים היקום כולו יגיע לשיווי-משקל תרמודינמי מוחלט בכל חלקיו ולא ייתכן שום שינוי בו. מסקנה פרקטית יותר מהחוק היא, שלמרות השימור הפורמלי של ה[[אנרגיה]] בעולם, למעשה חלק מהאנרגיה כאילו "הולך לאיבוד" כיוון שהוא הופך ל[[חום (פיזיקה)|חום]] אשר מתפזר ואשר לא ניתן לאספו מחדש ולהפכו לאנרגיה שימושית.
 
==ניסוח מתמטי==
ההגדרה הדיפרנציאלית שח החוק השני של הטרמודינמיקה היא, שבתהליך מחזורי, <math> \Delta S\geq 0 </math> , כאשר <math> \Delta S </math> הוא השינוי ב[[אנטרופיה]] במשך מחזור אחד של התהליך. שוויון מתקיים אם ורק אם התהליך המתבצע הוא תהליך הפיך, תהליך שיכול לעבוד באופן זהה במהלכו הרגיל, או לאחור. שוויון שכזה מתקבל, למשל, במכונת קרנו.
 
==תנועה נצחית==
{{הפניה לערך מורחב|תנועה נצחית}}
החוק השני הוא המונע יצירתם של מכונות תנועה נצחית (בלטינית: Perpetuum Mobile). מכונות אלו מאפשרות, להלכה, להפיק אנרגיה מ"מאגר חום" באנרגיה נמוכה יותר. לדוגמא, על ידי קירור ליטר אחד של [[מים]] בעשר [[מעלות צלזיוס]], ניתן לשאוב אנרגיה העמודת על אלף [[קלוריה|קלוריות]], או, 4184 [[ג'אול]], ללא תוצאות לוואי פרט לקירור המים. ברם, החוק השני אינו מאפשר לנו לשאוב אנרגית חום על מנת להפיק עבודה, שלא על ידי העברת האנרגיה לגוף קר יותר.
 
==בתרבות פופולרית==
סיפורו הקצר של [[אייזק אסימוב]], [[השאלה האחרונה]], דן בקיומו ובהשפעותיו של החוק השי של התרמודינמיקה.
 
==ראו גם==